Romans 11
1 I say then, Hath God cast away his people? By no means. For I also am an Israelite, of the seed of Abraham, [of] the tribe of Benjamin.
| מתעוררת השאלה: האם זנח אלוהים את עמו? חס וחלילה! הרי אני עצמי יהודי, מזרעו של אברהם אבינו ומשבט בנימין. |
2 God hath not cast away his people which he foreknew. Know ye not what the scripture saith of Elijah? how he maketh intercession to God against Israel, saying,
| לא, אלוהים לא הפקיר את עמו, שבו בחר עוד מבראשית. האם אינכם זוכרים מה אומרים הכתובים על אליהו הנביא? אליהו זעק אל אלוהים והתלונן על עם־ישראל: |
3 Lord, they have killed thy prophets, and digged down thy altars; and I am left alone, and they seek my life.
| ”את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב, ואיותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה“. |
4 But what saith the answer of God to him? I have reserved to myself seven thousand men, who have not bowed the knee to Baal.
| ומה ענה לו אלוהים?”השארתי בישראל שבעת אלפים אשר לא כרעו (ברכיים) לבעל.“ |
5 Even so then at this present time also there is a remnant according to the election of grace.
| גם היום לא כל היהודים פנו עורף לאלוהים; יש ביניהם כאלה שנושעו – לפי בחירתו וחסדו של אלוהים. |
6 And if by grace, then [is it] no more of works: otherwise grace is no more grace. But if of works, then is it no more grace: otherwise work is no more work.
| ואם הם נבחרו בזכות חסדו של אלוהים, משמע שלא נבחרו בזכות מעשיהם הטובים. אילו נבחרו בזכות מעשיהם הטובים לא היה זה חסד, כי חסד זה מתנה ולא גמול לעבודה. |
7 What then? Israel hath not obtained that which he seeketh for; but the election hath obtained it, and the rest were blinded.
| מה המסקנה? רוב היהודים לא השיגו את הצדקה אשר ביקשו, רק מעטים השיגו – אלה שבחר אלוהים – ואילו האחרים נעשו עיוורים לאמת. |
8 (According as it is written, God hath given them the spirit of slumber, eyes that they should not see, and ears that they should not hear; ) to this day.
| כפי שכתוב בישעיהו: ה׳ הרדים את עם ישראל, ועל כן הם הביטו אך לא ראו, שמעו אך לא הבינו. |
9 And David saith, Let their table be made a snare, and a trap, and a stumbling-block, and a recompense to them:
| ודוד אמר בתהלים שהשפע והאוכל שלהם יטמנו להם פח, ויביאו אותם למחשבה שהכול כשורה בינם לבין אלוהים. |
10 Let their eyes be darkened, that they may not see, and bow down their back always.
| עיניהם תחשכנה והם יכרעו תחת מעמסה כבדה. |
11 I say then, Have they stumbled that they should fall? By no means: but [rather] through their fall salvation [is come] to the Gentiles, to provoke them to jealousy.
| האם פירוש הדבר שאלוהים הפקיר את עמו והתכחש אליו? ודאי שלא! מאחר שהיהודים חטאו העניק אלוהים לגויים ישועה ורצון להיוושע, כדי לעורר את קנאת היהודים ואת רצונם להיוושע. |
12 Now if the fall of them [be] the riches of the world, and the diminishing of them the riches of the Gentiles; how much more their fullness?
| ואם חטאם של היהודים הביא עושר שכזה לעולם, תארו לעצמכם איזו ברכה יביאו היהודים לעולם כאשר יחזרו בתשובה ויאמינו במשיח! |
13 For I speak to you Gentiles, inasmuch as I am the apostle of the Gentiles, I magnify my office:
| עתה אני מדבר אליכם, הגויים: כידוע לכם מינה אותי אלוהים לבשר לכם את בשורתו, ואני מבצע את המוטל עלי על הצד הטוב ביותר. |
14 If by any means I may incite to emulation [them who are] my flesh, and may save some of them.
| אולי כך אוכל לעורר את קנאתם של היהודים, בני־עמי, ואחדים מהם ייוושעו. |
15 For if the rejection of them [be] the reconciling of the world, what [shall] the receiving [of them be], but life from the dead?
| אם המרידות שלהם באלוהים הביאה לעולם סליחת חטאים, תארו לעצמכם מה תהיה תוצאת חזרתם בתשובה – ממש תחיית המתים! |
16 For if the first fruit [is] holy, the lump [is] also [holy]: and if the root [is] holy, so [are] the branches.
| אם החלה המוקדשת לה׳ קודש היא, כך כל העיסה, ואם שורש העץ קודש לה׳ – כך גם הגזע והענפים. |
17 And if some of the branches be broken off, and thou, being a wild olive-tree, art ingrafted among them, and with them partakest of the root and fatness of the olive-tree;
| אם חלק מהענפים – חלק מהיהודים – נכרתו, ובמקומם אתה, ענף זית בר, הורכבת על העץ, חוברת לשורשיו ונהנית ממזונו העשיר, |
18 Boast not against the branches. But if thou boastest, thou bearest not the root, but the root thee.
| אל תתפאר, ואל תזלזל בענפים שנכרתו! אם תחוש גאווה, הזכר לעצמך כי יש לך חשיבות כלשהי רק משום שאלוהים הרכיב אותך על העץ, לפי תוכניתו. מלבד זאת, לא אתה נושא את העץ – אתה אינך אלא ענף; השורש הוא הנושא אותך ואת העץ! |
19 Thou wilt say then, The branches were broken off, that I might be ingrafted.
| אם תאמר:”אבל הענפים ההם נכרתו כדי שלי – הגוי – יהיה מקום בעץ, ומשום כך אני חשוב.“ |
20 Well; because of unbelief they were broken off, and thou standest by faith. Be not high-minded, but fear:
| זכור, היהודים נכרתו משום שלא האמינו, ואתה הורכבת רק משום שהאמנת. אל תתגאה בעצמך, אלא הישמר לך, והתייחס אל אלוהים בכבוד וביראה. |
21 For if God spared not the natural branches, [take heed] lest he also spare not thee.
| כי אם אלוהים לא חס על הענפים הטבעיים, הוא לא יחוס גם עליך. |
22 Behold therefore the goodness and severity of God: on them who fell, severity; but towards thee, goodness, if thou shalt continue in [his] goodness: otherwise thou also shalt be cut off.
| שימו לב, אלוהים הוא טוב לב, ויחד עם זאת קפדן ומחמיר. הוא מחמיר עם אלה שאינם מצייתים לו, אולם הוא ייטיב אתכם, אם תמשיכו לאהוב אותו ולבטוח בו. אם לא תאהבו אותו ולא תבטחו בו, הוא יכרות גם אתכם. |
23 And they also, if they abide not still in unbelief, shall be ingrafted: for God is able to ingraft them again.
| דעו לכם שאם היהודים יאמינו, אלוהים ירכיבם חזרה על העץ. אל תחשבו שהדבר למעלה מכוחו! |
24 For if thou wast cut out of the olive-tree which is wild by nature, and wast ingrafted contrary to nature into a good olive-tree; how much more shall these, which are the natural [branches], be grafted into their own olive-tree?
| אם אלוהים היה מוכן לקחת אתכם, הגויים, שהייתם רחוקים ממנו כל־כך והייתם ענפי זית בר, ולהרכיבכם על עץ הזית שלו שהוא ממין משובח, האם אינכם חושבים שישמח יותר להרכיב חזרה על העץ את היהודים, אשר היו הענפים הטבעיים? |
25 For I would not, brethren, that ye should be ignorant of this mystery, (lest ye should be wise in your own conceits) that blindness in part hath happened to Israel, until the fullness of the Gentiles shall be come in.
| אחי היקרים, איני רוצה להעלים מכם את האמת, פן תתגאו בעצמכם. נכון שיהודים רבים אינם מאמינים בבשורת אלוהים, אך מצב זה יימשך רק עד שכל הגויים, אשר נבחרו על־ידי אלוהים, יאמינו בו. |
26 And so all Israel shall be saved: as it is written, There shall come out of Sion the Deliverer, and shall turn away ungodliness from Jacob:
| ואז כל עם־ישראל ייוושע, ככתוב:”ובא מציון גואל וישיב פשע מיעקב.“ |
27 For this [is] my covenant to them, when I shall take away their sins.
| אלוהים אף אמר שיכרות ברית עם ישראל ויסלח לחטאיהם. |
28 As concerning the gospel, [they are] enemies for your sakes: but as concerning the election, [they are] beloved for the father's sakes.
| יהודים רבים הם עתה אויבי הבשורה; הם שונאים אותה. אולם כל זה היה לתועלת שלכם, כי בגלל יחסם זה העניק לכם אלוהים את אוצרותיו. אבל עלינו לזכור שהיהודים הם עדיין עמו הנבחר של אלוהים, בזכות הבטחותיו לאברהם, יצחק ויעקב. |
29 For the gifts and calling of God [are] without repentance.
| שהרי אלוהים לעולם אינו מתחרט על דבריו, ולעולם אינו דורש חזרה את מתנותיו. |
30 For as ye in times past have not believed God, yet have now obtained mercy through their unbelief;
| פעם גם אתם מרדתם באלוהים, אך הוא ריחם עליכם. |
31 Even so have these also now not believed, that through your mercy they also may obtain mercy.
| עתה היהודים הם המורדים והסרבנים, ברם יום אחד הם יחזרו בתשובה, ואלוהים ירחם גם עליהם כפי שריחם עליכם. |
| כי אלוהים הסגיר לידי החטא את כל בני־האדם, כדי שיוכל לרחם על כולם. (eleēsē g1653) |
33 O the depth of the riches both of the wisdom and knowledge of God! how unsearchable [are] his judgments, and his ways past finding out!
| מה נפלא הוא אלוהינו! מה עמוקה ועשירה חכמתו! מה עשירה דעתו! דרכיו ומשפטיו הם למעלה מכושר הבנתנו ותפיסתנו. |
34 For who hath known the mind of the Lord? or who hath been his counselor?
| מי מאיתנו יודע את מחשבותיו? מי חכם דיו כדי לייעץ לו? |
35 Or who hath first given to him, and it shall be recompensed to him again?
| או מי העניק לו מעולם מתנה המזכה אותו בגמול? |
