Psalms 52

1 To the chief Musician, Maschil, [A Psalm] of David, when Doeg the Edomite came and told Saul, and said to him, David is come to the house of Ahimelech. Why boastest thou thyself in mischief, O mighty man? the goodness of God [endureth] continually.

למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

2 Thy tongue deviseth mischiefs; like a sharp razor, working deceitfully.

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

3 Thou lovest evil more than good; [and] lying rather than to speak righteousness. (Selah)

אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃

4 Thou lovest all devouring words, O [thou] deceitful tongue.

אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃

5 God shall likewise destroy thee for ever, he shall take thee away, and pluck thee out of [thy] dwelling-place, and root thee out of the land of the living. (Selah)

גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

6 The righteous also shall see, and fear, and shall laugh at him:

ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃

7 Lo, [this is] the man [that] made not God his strength; but trusted in the abundance of his riches, [and] strengthened himself in his wickedness.

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

8 But I [am] like a green olive tree in the house of God: I trust in the mercy of God for ever and ever.

ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃

9 I will praise thee for ever, because thou hast done [it]: and I will wait on thy name; for [it is] good before thy saints.

אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃