Psalms 2

1 Why do the heathen rage, and the people imagine a vain thing?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 The kings of the earth set themselves, and the rulers take counsel together, against the LORD, and against his anointed, [saying],

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 Let us break their bands asunder, and cast away their cords from us.

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 He that sitteth in the heavens shall laugh: the LORD shall have them in derision.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Then shall he speak to them in his wrath, and trouble them in his sore displeasure.

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 Yet have I set my king upon my holy hill of Zion.

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 I will declare the decree: the LORD hath said to me, Thou [art] my Son; this day have I begotten thee.

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Ask of me, and I will give [thee] the heathen [for] thy inheritance, and the uttermost parts of the earth [for] thy possession.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Thou shalt break them with a rod of iron; thou shalt dash them in pieces like a potter's vessel.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 Be wise now therefore, O ye kings: be instructed, ye judges of the earth.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Serve the LORD with fear, and rejoice with trembling.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Kiss the Son, lest he be angry, and ye perish [from] the way, when his wrath is kindled but a little. Blessed [are] all they that put their trust in him.

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו