Psalms 139
1 To the chief Musician, A Psalm of David. O LORD, thou hast searched me, and known [me].
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע |
2 Thou knowest my down-sitting and my up rising, thou understandest my thought afar off.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק |
3 Thou compassest my path and my lying down, and art acquainted [with] all my ways.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה |
4 For [there is] not a word on my tongue, [but] lo, O LORD, thou knowest it altogether.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה |
5 Thou hast beset me behind and before, and laid thy hand upon me.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה |
6 [Such] knowledge [is] too wonderful for me; it is high, I cannot [attain] to it.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה |
7 Whither shall I go from thy spirit? or whither shall I flee from thy presence?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח |
8 If I ascend into heaven, thou [art] there: if I make my bed in hell, behold, thou [art there]. (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) |
9 [If] I take the wings of the morning, [and] dwell in the uttermost parts of the sea;
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים |
10 Even there shall thy hand lead me, and thy right hand shall hold me.
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך |
11 If I say, Surely the darkness shall cover me; even the night shall be light about me.
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני |
12 Yes, the darkness hideth not from thee; but the night shineth as the day: the darkness and the light [are] both alike [to thee].
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה |
13 For thou hast possessed my reins: thou hast covered me in my mother's womb.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי |
14 I will praise thee: for I am fearfully [and] wonderfully made: wonderful [are] thy works; and [that] my soul well knoweth.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד |
15 My substance was not hid from thee when I was made in secret, [and] curiously formed in the lowest parts of the earth.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ |
16 Thy eyes saw my substance, yet being imperfect; and in thy book all [my members] were written, [which] in continuance were fashioned, when [as yet there was] none of them.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם |
17 How precious also are thy thoughts to me, O God! how great is the sum of them!
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם |
18 [If] I should count them, they are more in number than the sand: when I awake, I am still with thee.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך |
19 Surely thou wilt slay the wicked, O God: depart from me therefore, ye bloody men.
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני |
20 For they speak against thee wickedly, [and] thy enemies take [thy name] in vain.
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך |
21 Do not I hate them, O LORD, that hate thee? and am not I grieved with those that rise up against thee?
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט |
22 I hate them with perfect hatred: I count them my enemies.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי |
23 Search me, O God, and know my heart; try me, and know my thoughts:
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי |
24 And see if [there is any] wicked way in me, and lead me in the way everlasting.
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם |
