< Psalms 104 >

1 Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, thou art very great; thou art clothed with honor and majesty.
ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת
2 Who coverest [thyself] with light as [with] a garment: who stretchest out the heavens like a curtain:
עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה
3 Who layeth the beams of his chambers in the waters: who maketh the clouds his chariot: who walketh upon the wings of the wind:
המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח
4 Who maketh his angels spirits; his ministers a flaming fire:
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט
5 [Who] laid the foundations of the earth, [that] it should not be removed for ever.
יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד
6 Thou coveredst it with the deep as [with] a garment: the waters stood above the mountains.
תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים
7 At thy rebuke they fled; at the voice of thy thunder they hasted away.
מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון
8 They go up by the mountains; they go down by the valleys to the place which thou hast founded for them.
יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם
9 Thou hast set a bound that they may not pass over; that they turn not again to cover the earth.
גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ
10 He sendeth the springs into the valleys, [which] run among the hills.
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון
11 They give drink to every beast of the field: the wild asses quench their thirst.
ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם
12 By them shall the fowls of the heaven have their habitation, [which] sing among the branches.
עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול
13 He watereth the hills from his chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ
14 He causeth the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man: that he may bring forth food out of the earth;
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ
15 And wine [that] maketh glad the heart of man, [and] oil to make [his] face to shine, and bread [which] strengtheneth man's heart.
ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד
16 The trees of the LORD are full [of sap]; the cedars of Lebanon, which he hath planted;
ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע
17 Where the birds make their nests: [as for] the stork, the fir-trees [are] her house.
אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה
18 The high hills [are] a refuge for the wild goats; [and] the rocks for the conies.
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים
19 He appointeth the moon for seasons: the sun knoweth his going down.
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו
20 Thou makest darkness, and it is night: in which all the beasts of the forest do creep [forth].
תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער
21 The young lions roar after their prey, and seek their food from God.
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם
22 The sun ariseth, they collect, and lay themselves down in their dens.
תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון
23 Man goeth forth to his work and to his labor until the evening.
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב
24 O LORD, how manifold are thy works! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך
25 [So is] this great and wide sea, in which [are] creeping animals innumerable, both small and great beasts.
זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות
26 There go the ships: [there is] that leviathan, [which] thou hast made to play therein.
שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו
27 These wait all upon thee; that thou mayest give [them] their food in due season.
כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו
28 [That which] thou givest them, they gather: thou openest thy hand, they are filled with good.
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב
29 Thou hidest thy face, they are troubled: thou takest away their breath, they die, and return to their dust.
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון
30 Thou sendest forth thy spirit, they are created: and thou renewest the face of the earth.
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה
31 The glory of the LORD shall endure for ever: the LORD shall rejoice in his works.
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו
32 He looketh on the earth, and it trembleth: he toucheth the hills, and they smoke.
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו
33 I will sing to the LORD as long as I live: I will sing praise to my God while I have my being.
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי
34 My meditation of him shall be sweet: I will be glad in the LORD.
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה
35 Let sinners be consumed out of the earth, and let the wicked be no more. Bless thou the LORD, O my soul. Praise ye the LORD.
יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה

< Psalms 104 >