< Proverbs 7 >

1 My son, keep my words, and lay up my commandments with thee.
בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך
2 Keep my commandments, and live; and my law as the apple of thy eye.
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך
3 Bind them upon thy fingers, write them upon the table of thy heart.
קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך
4 Say to wisdom, Thou [art] my sister; and call understanding [thy] kinswoman:
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא
5 That they may keep thee from the strange woman, from the stranger [which] flattereth with her words.
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
6 For at the window of my house I looked through my casement,
כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי
7 And beheld among the simple ones, I discerned among the youths, a young man void of understanding,
וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב
8 Passing through the street near her corner; and he went the way to her house.
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד
9 In the twilight, in the evening, in the black and dark night:
בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה
10 And behold, there met him a woman [with] the attire of a harlot, and subtil of heart.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב
11 (She [is] loud and stubborn; her feet abide not in her house:
המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה
12 Now [is she] without, now in the streets, and lieth in wait at every corner.)
פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב
13 So she caught him, and kissed him, [and] with an impudent face said to him,
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו
14 [I have] peace-offerings with me; this day have I paid my vows.
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי
15 Therefore I came forth to meet thee, diligently to seek thy face, and I have found thee.
על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
16 I have decked my bed with coverings of tapestry, with carved [works], with fine linen of Egypt.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים
17 I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.
נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון
18 Come, let us take our fill of love until the morning: let us solace ourselves with loves.
לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים
19 For the good-man [is] not at home, he is gone a long journey:
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק
20 He hath taken a bag of money with him, [and] will come home at the day appointed.
צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו
21 With her much fair speech she caused him to yield, with the flattering of her lips she impelled him.
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו
22 He goeth after her quickly, as an ox goeth to the slaughter, or as a fool to the correction of the stocks;
הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל
23 Till a dart striketh through his liver; as a bird hasteth to the snare, and knoweth not that it [is] for his life.
עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא
24 Now therefore hearken to me, O ye children, and attend to the words of my mouth.
ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי
25 Let not thy heart decline to her ways, go not astray in her paths.
אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה
26 For she hath cast down many wounded: yes, many strong [men] have been slain by her.
כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה
27 Her house [is] the way to hell, going down to the chambers of death. (Sheol h7585)
דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol h7585)

< Proverbs 7 >