Proverbs 6
1 My son, if thou art surety for thy friend, [if] thou hast stricken thy hand with a stranger,
| בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ |
2 Thou art snared with the words of thy mouth, thou art taken with the words of thy mouth.
| נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ |
3 Do this now, my son, and deliver thyself, when thou art come into the hand of thy friend; go, humble thyself, and make sure thy friend.
| עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ |
4 Give not sleep to thy eyes, nor slumber to thy eyelids.
| אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ |
5 Deliver thyself as a roe from the hand [of the hunter], and as a bird from the hand of the fowler.
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ |
6 Go to the ant, thou sluggard; consider her ways, and be wise:
| לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ |
7 Which having no guide, overseer, or ruler,
| אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ |
8 Provideth her provisions in the summer, [and] gathereth her food in the harvest.
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ |
9 How long wilt thou sleep, O sluggard? when wilt thou arise out of thy sleep?
| עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ |
10 [Yet] a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep:
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ |
11 So shall thy poverty come as one that traveleth, and thy want as an armed man.
| ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ |
12 A naughty person, a wicked man, walketh with a froward mouth.
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ |
13 He winketh with his eyes, he speaketh with his feet, he teacheth with his fingers;
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ |
14 Frowardness [is] in his heart, he deviseth mischief continually; he soweth discord.
| תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ |
15 Therefore shall his calamity come suddenly; suddenly shall he be broken without remedy.
| על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ |
16 These six [things] doth the LORD hate: yes, seven [are] an abomination to him:
| שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ |
17 A proud look, a lying tongue, and hands that shed innocent blood.
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ |
18 A heart that deviseth wicked imaginations, feet that are swift in running to mischief,
| לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ |
19 A false witness [that] speaketh lies, and him that soweth discord among brethren.
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ |
20 My son, keep thy father's commandment, and forsake not the law of thy mother:
| נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ |
21 Bind them continually upon thy heart, [and] tie them about thy neck.
| קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ |
22 When thou goest, it shall lead thee; when thou sleepest, it shall keep thee; and [when] thou awakest, it shall talk with thee.
| בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ |
23 For the commandment [is] a lamp; and the law [is] light; and reproofs of instruction [are] the way of life:
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ |
24 To keep thee from the evil woman, from the flattery of the tongue of a strange woman.
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ |
25 Lust not after her beauty in thy heart; neither let her take thee with her eyelids.
| אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ |
26 For by means of a lewd woman [a man is brought] to a piece of bread: and the adulteress will hunt for the precious life.
| כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ |
27 Can a man take fire in his bosom, and his clothes not be burned?
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ |
28 Can one go upon hot coals, and his feet not be burned?
| אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ |
29 So he that goeth in to his neighbor's wife; whoever toucheth her shall not be innocent.
| כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ |
30 [Men] do not despise a thief, if he stealeth to satisfy his soul when he is hungry;
| לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ |
31 But [if] he is found, he shall restore seven-fold; he shall give all the substance of his house.
| ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ |
32 [But] whoever committeth adultery with a woman lacketh understanding: he [that] doeth it destroyeth his own soul.
| נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ |
33 A wound and dishonor shall he get; and his reproach shall not be wiped away.
| נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ |
34 For jealousy [is] the rage of a man: therefore he will not spare in the day of vengeance.
| כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ |
35 He will not regard any ransom; neither will he rest content, though thou givest many gifts.
| לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ |
