Numbers 30
1 And Moses spoke to the heads of the tribes concerning the children of Israel, saying, This [is] the thing which the LORD hath commanded.
| וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃ |
2 If a man shall vow a vow to the LORD, or swear an oath to bind his soul with a bond; he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.
| איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃ |
3 If a woman also shall vow a vow to the LORD, and bind [herself] by a bond, [being] in her father's house in her youth;
| ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃ |
4 And her father shall hear her vow, and her bond with which she hath bound her soul, and her father shall hold his peace at her: then all her vows shall stand, and every bond with which she hath bound her soul shall stand.
| ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ |
5 But if her father shall disallow her in the day that he heareth; not any of her vows or of her bonds with which she hath bound her soul shall stand: and the LORD shall forgive her, because her father disallowed her.
| ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃ |
6 And if she had a husband when she vowed, or uttered aught from her lips, with which she bound her soul;
| ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃ |
7 And her husband heard [it], and held his peace at her in the day that he heard [it]: then her vows shall stand, and her bonds with which she bound her soul shall stand.
| ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃ |
8 But if her husband disallowed her on the day that he heard [it]; then he shall make of no effect her vow which she vowed, and that which she uttered with her lips, with which she bound her soul: and the LORD shall forgive her.
| ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃ |
9 But every vow of a widow, and of her that is divorced, with which they have bound their souls, shall stand against her.
| ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃ |
10 And if she vowed in her husband's house, or bound her soul by a bond with an oath;
| ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃ |
11 And her husband heard [it], and held his peace at her, [and] disallowed her not: then all her vows shall stand, and every bond with which she bound her soul shall stand.
| ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ |
12 But if her husband hath utterly made them void on the day he heard [them]; [then] whatever proceeded out of her lips concerning her vows, or concerning the bond of her soul, shall not stand: her husband hath made them void; and the LORD shall forgive her.
| ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃ |
13 Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may establish it, or her husband may make it void.
| כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃ |
14 But if her husband altogether holds his peace at her from day to day; then he establisheth all her vows, or all her bonds, which [are] upon her: he confirmeth them, because he held his peace at her in the day that he heard [them].
| ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃ |
15 But if he shall any way make them void after that he hath heard [them]; then he shall bear her iniquity.
| ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃ |
16 These [are] the statutes which the LORD commanded Moses, between a man and his wife, between the father and his daughter, [being yet] in her youth in her father's house.
| אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃ |
