Numbers 23
1 And Balaam said to Balak, Build me here seven altars, and prepare me here seven oxen and seven rams.
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ |
2 And Balak did as Balaam had spoken; and Balak and Balaam offered on [every] altar a bullock and a ram.
| ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃ |
3 And Balaam said to Balak, Stand by thy burnt-offering, and I will go: it may be the LORD will come to meet me: and whatever he showeth me I will tell thee. And he went to a high place.
| ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃ |
4 And God met Balaam: and he said to him, I have prepared seven altars, and I have offered upon [every] altar a bullock and a ram.
| ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃ |
5 And the LORD put a word in Balaam's mouth, and said, Return to Balak, and thus thou shalt speak.
| וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ |
6 And he returned to him and lo, he stood by his burnt-sacrifice, he, and all the princes of Moab.
| וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃ |
7 And he took up his parable, and said, Balak the king of Moab hath brought me from Aram, out of the mountains of the east, [saying], Come, curse Jacob for me, and come, defy Israel.
| וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃ |
8 How shall I curse, whom God hath not cursed? or how shall I defy, [whom] the LORD hath not defied?
| מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃ |
9 For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: lo, the people shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.
| כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃ |
10 Who can count the dust of Jacob, and the number of the fourth [part] of Israel? Let me die the death of the righteous, and let my last end be like his!
| מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃ |
11 And Balak said to Balaam, What hast thou done to me? I took thee to curse my enemies, and behold, thou hast blessed [them] altogether.
| ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃ |
12 And he answered and said, Must I not take heed to speak that which the LORD hath put in my mouth?
| ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃ |
13 And Balak said to him, Come, I pray thee, with me to another place, from whence thou mayest see them: thou shalt see but the utmost part of them, and shalt not see them all: and from thence curse them for me.
| ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃ |
14 And he brought him into the field of Zophim, to the top of Pisgah, and built seven altars, and offered a bullock and a ram on [every] altar.
| ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃ |
15 And he said to Balak, Stand here by thy burnt-offering, while I meet [the LORD] yonder.
| ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃ |
16 And the LORD met Balaam, and put a word in his mouth, and said, Go again to Balak, and say thus.
| ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ |
17 And when he came to him, behold, he stood by his burnt-offering, and the princes of Moab with him. And Balak said to him, What hath the LORD spoken?
| ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃ |
18 And he took up his parable, and said, Rise, Balak, and hear; hearken to me, thou son of Zippor:
| וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃ |
19 God [is] not a man, that he should lie; neither the son of man, that he should repent: hath he said, and shall he not do [it]? or hath he spoke, and shall he not make it good?
| לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃ |
20 Behold, I have received [commandment] to bless: and he hath blessed, and I cannot reverse it.
| הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃ |
21 He hath not beheld iniquity in Jacob, neither hath he seen perverseness in Israel; the LORD his God [is] with him, and the shout of a king [is] among them.
| לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃ |
22 God brought them out of Egypt; he hath as it were the strength of a unicorn.
| אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃ |
23 Surely [there is] no enchantment against Jacob, neither [is there] any divination against Israel: according to this time it shall be said of Jacob and of Israel, What hath God wrought!
| כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃ |
24 Behold, the people shall rise up as a great lion, and lift up himself as a young lion: he shall not lie down until he shall eat [of] the prey, and drink the blood of the slain.
| הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃ |
25 And Balak said to Balaam, Neither curse them at all, nor bless them at all.
| ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃ |
26 But Balaam answered and said to Balak, Did I not tell thee, saying, All that the LORD speaketh, that I must do?
| ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃ |
27 And Balak said to Balaam, Come, I pray thee, I will bring thee to another place; perhaps it will please God that thou mayest from thence curse them for me.
| ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃ |
28 And Balak brought Balaam to the top of Peor, that looketh towards Jeshimon.
| ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃ |
29 And Balaam said to Balak, Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ |
30 And Balak did as Balaam had said, and offered a bullock and a ram on [every] altar.
| ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃ |
