Numbers 12
1 And Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman whom he had married: for he had married a Cushite woman.
| ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ |
2 And they said, Hath the LORD indeed spoke only by Moses? hath he not spoke also by us? And the LORD heard [it].
| ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ |
3 (Now the man Moses [was] very meek, above all the men who [were] upon the face of the earth.)
| והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ |
4 And the LORD spoke suddenly to Moses, and to Aaron, and to Miriam, Come out ye three to the tabernacle of the congregation. And they three came out.
| ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ |
5 And the LORD came down in the pillar of the cloud, and stood [in] the door of the tabernacle, and called Aaron and Miriam: and they both came forth.
| וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ |
6 And he said, Hear now my words: If there is a prophet among you, [I] the LORD will make myself known to him in a vision, [and] will speak to him in a dream.
| ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ |
7 My servant Moses [is] not so, who [is] faithful in all my house.
| לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ |
8 With him will I speak mouth to mouth, even apparently, and not in dark speeches; and the similitude of the LORD shall he behold: why then were ye not afraid to speak against my servant Moses?
| פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ |
9 And the anger of the LORD was kindled against them; and he departed.
| ויחר אף יהוה בם וילך׃ |
10 And the cloud departed from off the tabernacle; and behold, Miriam [became] leprous, [white] as snow: and Aaron looked upon Miriam, and behold, [she was] leprous.
| והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ |
11 And Aaron said to Moses, Alas, my lord, I beseech thee, lay not the sin upon us, in which we have done foolishly, and in which we have sinned.
| ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ |
12 Let her not be as one dead, of whom the flesh is half consumed at the time of his birth.
| אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ |
13 And Moses cried to the LORD, saying, Heal her now, O God, I beseech thee.
| ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ |
14 And the LORD said to Moses, If her father had but spit in her face, should she not be ashamed seven days? let her be shut out from the camp seven days, and after that let her be received [again].
| ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ |
15 And Miriam was shut out from the camp seven days: and the people journeyed not till Miriam was brought in [again].
| ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ |
16 And afterward the people removed from Hazeroth, and encamped in the wilderness of Paran.
| ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ |
