Matthew 13
1 The same day Jesus went out of the house, and sat by the sea side.
| ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ |
2 And great multitudes were gathered to him, so that he went into a boat, and sat down; and the whole multitude stood on the shore.
| ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ |
3 And he spoke many things to them in parables, saying, Behold, a sower went forth to sow;
| וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ |
4 And when he sowed, some [seeds] fell by the way side, and the fowls came and devoured them:
| ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ |
5 Some fell upon stony places, where they had not much earth: and forthwith they sprung up, because they had no deepness of earth:
| ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ |
6 And when the sun had risen, they were scorched; and because they had not root, they withered.
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ |
7 And some fell among thorns; and the thorns sprung up, and choked them:
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ |
8 But others fell into good ground, and brought forth fruit, some a hundred-fold, some sixty-fold, some thirty-fold.
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ |
9 Who hath ears to hear, let him hear.
| מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
10 And the disciples came, and said to him, Why speakest thou to them in parables?
| ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ |
11 He answered and said to them, Because it is given to you to know the mysteries of the kingdom of heaven, but to them it is not given.
| ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ |
12 For whoever hath, to him shall be given, and he shall have more abundance: but whoever hath not, from him shall be taken away even that which he hath.
| כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ |
13 Therefore I speak to them in parables: because they seeing see not; and hearing they hear not, neither do they understand.
| על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ |
14 And in them is fulfilled the prophecy of Isaiah, which saith, By hearing ye shall hear, and shall not understand; and seeing ye shall see, and shall not perceive:
| ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ |
15 For this people's heart is become gross, and [their] ears are dull of hearing, and their eyes they have closed; lest at any time they should see with [their] eyes, and hear with [their] ears, and should understand with [their] heart, and should be converted, and I should heal them.
| כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ |
16 But blessed [are] your eyes, for they see: and your ears, for they hear.
| ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ |
17 For verily I say to you, That many prophets and righteous [men] have desired to see [the things] which ye see, and have not seen [them]; and to hear [the things] which ye hear, and have not heard [them].
| כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ |
18 Hear ye therefore the parable of the sower.
| לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ |
19 When any one heareth the word of the kingdom, and understandeth [it] not, then cometh the wicked [one], and catcheth away that which was sown in his heart. This is he who received seed by the way side.
| כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ |
20 But he that received the seed into stony places, the same is he that heareth the word, and immediately with joy receiveth it;
| והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ |
21 Yet he hath not root in himself, but endureth for a while: for when tribulation or persecution ariseth because of the word, forthwith he is offended.
| אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ |
22 He also that received seed among the thorns is he that heareth the word; and the care of this world, and the deceitfulness of riches choke the word, and he becometh unfruitful. (aiōn g165)
| והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) |
23 But he that receiveth seed into the good ground is he that heareth the word, and understandeth [it]; who also beareth fruit, and bringeth forth, some a hundred fold, some sixty, some thirty.
| והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ |
24 Another parable he proposed to them, saying, The kingdom of heaven is likened to a man who sowed good seed in his field:
| וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ |
25 But while men slept, his enemy came and sowed tares among the wheat, and departed.
| ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ |
26 But when the blade had sprung up, and brought forth fruit, then appeared the tares also.
| וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ |
27 So the servants of the householder came and said to him, Sir, didst thou not sow good seed in thy field? from whence then hath it tares?
| ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ |
28 He said to them, An enemy hath done this. The servants said to him, Wilt thou then that we go and gather them?
| ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ |
29 But he said, No; lest while ye gather the tares, ye root up also the wheat with them.
| ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ |
30 Let both grow together until the harvest: and in the time of harvest I will say to the reapers, Gather ye first the tares, and bind them in bundles to burn them: but gather the wheat into my barn.
| הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ |
31 Another parable he proposed to them, saying, The kingdom of heaven is like a grain of mustard-seed, which a man took, and sowed in his field:
| וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ |
32 Which indeed is the least of all seeds: but when it is grown, it is the greatest among herbs, and becometh a tree, so that the birds of the air come and lodge on its branches.
| והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ |
33 Another parable he spoke to them; The kingdom of heaven is like leaven, which a woman took, and hid in three measures of meal, till the whole was leavened.
| וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ |
34 All these things Jesus spoke to the multitude in parables; and without a parable he spoke not to them:
| כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ |
35 That it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying, I will open my mouth in parables; I will utter things which have been kept secret from the foundation of the world.
| למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ |
36 Then Jesus sent the multitude away, and went into the house: and his disciples came to him, saying, Declare to us the parable of the tares of the field.
| אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ |
37 He answered and said to them, He that soweth the good seed is the Son of man;
| ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ |
38 The field is the world; the good seed are the children of the kingdom; but the tares are the children of the wicked [one];
| והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ |
39 The enemy that sowed them is the devil; the harvest is the end of the world; and the reapers are the angels. (aiōn g165)
| והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ (aiōn g165) |
40 As therefore the tares are gathered and burned in the fire; so shall it be in the end of this world. (aiōn g165)
| והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ (aiōn g165) |
41 The Son of man shall send forth his angels, and they shall gather out of his kingdom all things that offend, and them who do iniquity;
| בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ |
42 And shall cast them into a furnace of fire: there shall be wailing and gnashing of teeth.
| והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
43 Then shall the righteous shine as the sun in the kingdom of their Father. Who hath ears to hear, let him hear.
| אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
44 Again, the kingdom of heaven is like treasure hid in a field; which, when a man hath found, he hideth, and for joy thereof goeth and selleth all that he hath, and buyeth that field.
| עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ |
45 Again, the kingdom of heaven is like a merchant seeking goodly pearls:
| עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ |
46 Who, when he had found one pearl of great price, went and sold all that he had, and bought it.
| וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ |
47 Again, the kingdom of heaven is like a net, that was cast into the sea, and gathered of every kind:
| עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ |
48 Which, when it was full, they drew to the shore, and sat down, and gathered the good into vessels, but cast away the bad.
| וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ |
49 So shall it be at the end of the world: the angels shall come forth, and sever the wicked from among the just, (aiōn g165)
| כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ (aiōn g165) |
50 And shall cast them into the furnace of fire: there shall be wailing and gnashing of teeth.
| והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
51 Jesus saith to them, Have ye understood all these things? They say to him, Yes, Lord.
| ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ |
52 Then said he to them, Therefore every scribe [who is] instructed to the kingdom of heaven, is like a man [that is] a householder, who bringeth forth out of his treasure [things] new and old.
| ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ |
53 And it came to pass, [that] when Jesus had finished these parables, he departed thence.
| ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ |
54 And when he had come into his own country, he taught them in their synagogue, so that they were astonished, and said, Whence hath this [man] this wisdom, and [these] mighty works?
| ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ |
55 Is not this the carpenter's son? is not his mother called Mary? and his brethren, James, and Joses, and Simon, and Judas?
| הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ |
56 And his sisters, are they not all with us? Whence then hath this [man] all these things?
| ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ |
57 And they were offended in him. But Jesus said to them, A prophet is not without honor, save in his own country, and in his own house.
| ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ |
58 And he did not many mighty works there, because of their unbelief.
| ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃ |
