Lamentations 4
1 How is the gold become dim! [how] is the most fine gold changed! the stones of the sanctuary are poured out at the head of every street.
| איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃ |
2 The precious sons of Zion, comparable to fine gold, how are they esteemed as earthen pitchers, the work of the hands of the potter!
| בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃ |
3 Even the sea-monsters draw out the breast, they nurse their young ones: the daughter of my people [is become] cruel, like the ostriches in the wilderness.
| גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃ |
4 The tongue of the sucking child cleaveth to the roof of his mouth for thirst: the young children ask bread, [and] no man breaketh [it] to them.
| דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ |
5 They that fed delicately are desolate in the streets: they that were brought up in scarlet embrace dunghills.
| האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ |
6 For the punishment of the iniquity of the daughter of my people is greater than the punishment of the sin of Sodom, that was overthrown as in a moment, and no hands stayed on her.
| ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃ |
7 Her Nazarites were purer than snow, they were whiter than milk, they were more ruddy in body than rubies, their polishing [was] of sapphire:
| זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ |
8 Their visage is blacker than a coal; they are not known in the streets: their skin cleaveth to their bones; it is withered, it is become like a stick.
| חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃ |
9 [They that are] slain with the sword are better than [they that are] slain with hunger: for these pine away, stricken through for [want of] the fruits of the field.
| טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ |
10 The hands of the pitiful women have boiled their own children: they were their food in the destruction of the daughter of my people.
| ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃ |
11 The LORD hath accomplished his fury; he hath poured out his fierce anger, and hath kindled a fire in Zion, and it hath devoured her foundations.
| כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃ |
12 The kings of the earth, and all the inhabitants of the world, would not have believed that the adversary and the enemy would have entered into the gates of Jerusalem.
| לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ |
13 For the sins of her prophets, [and] the iniquities of her priests, that have shed the blood of the just in the midst of her.
| מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ |
14 They have wandered [as] blind [men] in the streets, they have polluted themselves with blood, so that men could not touch their garments.
| נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ |
15 They cried to them, Depart ye; [it is] unclean; depart, depart, touch not: when they fled away and wandered, they said among the heathen, They shall no more sojourn [there].
| סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ |
16 The anger of the LORD hath divided them; he will no more regard them: they respected not the persons of the priests, they favored not the elders.
| פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃ |
17 As for us, our eyes as yet failed for our vain help: in our watching we have watched for a nation [that] could not save [us].
| עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃ |
18 They hunt our steps, that we cannot go in our streets: our end is near, our days are fulfilled; for our end is come.
| צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃ |
19 Our persecutors are swifter than the eagles of heaven: they pursued us upon the mountains, they laid wait for us in the wilderness.
| קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ |
20 The breath of our nostrils, the anointed of the LORD, was taken in their pits, of whom we said, Under his shadow we shall live among the heathen.
| רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ |
21 Rejoice and be glad, O daughter of Edom, that dwellest in the land of Uz; the cup also shall pass through to thee: thou shalt be drunken, and shalt make thyself naked.
| שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃ |
22 The punishment of thy iniquity is accomplished, O daughter of Zion; he will no more carry thee away into captivity: he will visit thy iniquity, O daughter of Edom; he will disclose thy sins.
| תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃ |
