Job 22
1 Then Eliphaz the Temanite answered and said,
| ויען אליפז התמני ויאמר |
2 Can a man be profitable to God, as he that is wise may be profitable to himself?
| הלאל יסכן-גבר-- כי-יסכן עלימו משכיל |
3 [Is it] any pleasure to the Almighty, that thou art righteous? or [is it] gain [to him], that thou makest thy ways perfect?
| החפץ לשדי כי תצדק ואם-בצע כי-תתם דרכיך |
4 Will he reprove thee for fear of thee? will he enter with thee into judgment?
| המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט |
5 [Is] not thy wickedness great? and thy iniquities infinite?
| הלא רעתך רבה ואין-קץ לעונתיך |
6 For thou hast taken a pledge from thy brother for naught, and stripped the naked of their clothing.
| כי-תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט |
7 Thou hast not given water to the weary to drink, and thou hast withheld bread from the hungry.
| לא-מים עיף תשקה ומרעב תמנע-לחם |
8 But [as for] the mighty man, he had the earth; and the honorable man dwelt in it.
| ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה |
9 Thou hast sent widows away empty, and the arms of the fatherless have been broken.
| אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא |
10 Therefore snares [are] around thee, and sudden fear troubleth thee;
| על-כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם |
11 Or darkness, [that] thou canst not see; and abundance of waters cover thee.
| או-חשך לא-תראה ושפעת-מים תכסך |
12 [Is] not God in the hight of heaven? and behold the hight of the stars, how high they are!
| הלא-אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי-רמו |
13 And thou sayest, How doth God know? can he judge through the dark cloud?
| ואמרת מה-ידע אל הבעד ערפל ישפוט |
14 Thick clouds [are] a covering to him, that he seeth not; and he walketh in the circuit of heaven.
| עבים סתר-לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך |
15 Hast thou marked the old way which wicked men have trodden?
| הארח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי-און |
16 Who were cut down out of time, whose foundation was overflowed with a flood!
| אשר-קמטו ולא-עת נהר יוצק יסודם |
17 Who said to God, depart from us: and what can the Almighty do for them!
| האמרים לאל סור ממנו ומה-יפעל שדי למו |
18 Yet he filled their houses with good [things]: but the counsel of the wicked is far from me.
| והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני |
19 The righteous see [it], and are glad: and the innocent deride them.
| יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג-למו |
20 Whereas our substance is not cut down, but the remnant of them the fire consumeth.
| אם-לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש |
21 Acquaint now thyself with him, and be at peace: by this good shall come to thee.
| הסכן-נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה |
22 Receive, I pray thee, the law from his mouth, and lay up his words in thy heart.
| קח-נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך |
23 If thou shalt return to the Almighty, thou shalt be built up, thou shalt put away iniquity far from thy tabernacles.
| אם-תשוב עד-שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך |
24 Then shalt thou lay up gold as dust, and the [gold] of Ophir as the stones of the brooks.
| ושית-על-עפר בצר ובצור נחלים אופיר |
25 Yea, the Almighty shall be thy defense and thou shalt have plenty of silver.
| והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך |
26 For then shalt thou have thy delight in the Almighty, and shalt lift up thy face to God.
| כי-אז על-שדי תתענג ותשא אל-אלוה פניך |
27 Thou shalt make thy prayer to him, and he shall hear thee, and thou shalt pay thy vows.
| תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם |
28 Thou shalt also decree a thing, and it shall be established to thee: and the light shall shine upon thy ways.
| ותגזר-אמר ויקם לך ועל-דרכיך נגה אור |
29 When [men] are cast down, then thou shalt say, [There is] exaltation; and he shall save the humble person.
| כי-השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע |
30 He shall deliver the island of the innocent: and it is delivered by the pureness of thy hands.
| ימלט אי-נקי ונמלט בבר כפיך |
