Jeremiah 2

1 Moreover the word of the LORD came to me, saying,

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

2 Go, and cry in the ears of Jerusalem, saying, Thus saith the LORD; I remember thee, the kindness of thy youth, the love of thy espousals, when thou wentest after me in the wilderness, in a land [that was] not sown.

הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃

3 Israel [was] holiness to the LORD, [and] the first-fruits of his increase: all that devour him shall offend; evil shall come upon them, saith the LORD.

קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה׃

4 Hear ye the word of the LORD, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel:

שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃

5 Thus saith the LORD, What iniquity have your fathers found in me, that they have gone far from me, and have walked after vanity, and have become vain?

כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃

6 Neither said they, Where [is] the LORD that brought us out of the land of Egypt, that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drouth, and of the shades of death, through a land that no man passed through, and where no man dwelt?

ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃

7 And I brought you into a plentiful country, to eat the fruit of it, and the goodness of it; but when ye entered, ye defiled my land, and made my heritage an abomination.

ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃

8 The priests said not, Where [is] the LORD? and they that handle the law knew me not: the pastors also transgressed against me, and the prophets prophesied by Baal, and walked after [things that] do not profit.

הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃

9 Wherefore I will yet plead with you, saith the LORD, and with your children's children will I plead.

לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃

10 For pass over the isles of Chittim, and see; and send to Kedar, and consider diligently, and see if there is such a thing.

כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃

11 Hath a nation changed [their] gods, which [are] yet no gods? but my people have changed their glory for [that which] doth not profit.

ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃

12 Be astonished, O ye heavens, at this, and be horribly afraid, be ye very desolate, saith the LORD.

שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃

13 For my people have committed two evils; they have forsaken me the fountain of living waters, [and] hewed out for themselves cisterns, broken cisterns, that can hold no water.

כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃

14 [Is] Israel a servant? [is] he a home-born [slave]? why is he laid waste?

העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃

15 The young lions roared upon him, [and] yelled, and they made his land waste: his cities are burned without inhabitant.

עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃

16 Also the children of Noph and Tahapanes have broken the crown of thy head.

גם בני נף ותחפנס ירעוך קדקד׃

17 Hast thou not procured this to thyself in that thou hast forsaken the LORD thy God, when he led thee by the way?

הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃

18 And now what hast thou to do in the way of Egypt, to drink the waters of Sihor? or what hast thou to do in the way of Assyria, to drink the waters of the river?

ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃

19 Thy own wickedness shall correct thee, and thy backslidings shall reprove thee: know therefore and see that [it is] an evil [thing] and bitter, that thou hast forsaken the LORD thy God, and that my fear [is] not in thee, saith the Lord GOD of hosts.

תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃

20 For of old time I have broken thy yoke, [and] burst thy bands; and thou saidst, I will not transgress; when upon every high hill and under every green tree thou wanderest, playing the harlot.

כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה׃

21 Yet I had planted thee a noble vine, wholly a right seed: how then art thou turned into the degenerate plant of a strange vine to me?

ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃

22 For though thou shalt wash thee with niter, and take thee much soap, [yet] thy iniquity is marked before me, saith the Lord GOD.

כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃

23 How canst thou say, I am not polluted, I have not gone after Baalim? see thy way in the valley, know what thou hast done: [thou art] a swift dromedary traversing her ways;

איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃

24 A wild ass used to the wilderness, [that] snuffeth up the wind at her pleasure; in her occasion who can turn her away? all they that seek her will not weary themselves; in her month they shall find her.

פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃

25 Withhold thy foot from being unshod, and thy throat from thirst: but thou saidst, There is no hope: no; for I have loved strangers, and after them will I go.

מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃

26 As the thief is ashamed when he is found, so is the house of Israel ashamed: they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets,

כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃

27 Saying to a stock, Thou [art] my father; and to a stone, Thou hast brought me forth: for they have turned [their] back to me, and not [their] face: but in the time of their trouble they will say, Arise, and save us.

אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃

28 But where [are] thy gods that thou hast made for thyself? let them arise, if they can save thee in the time of thy trouble: for [according to] the number of thy cities are thy gods, O Judah.

ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃

29 Why will ye plead with me? ye all have transgressed against me, saith the LORD.

למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃

30 In vain have I smitten your children; they have received no correction: your own sword hath devoured your prophets, like a destroying lion.

לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃

31 O generation, see ye the word of the LORD. Have I been a wilderness to Israel? a land of darkness? why say my people, We are lords; we will come no more to thee?

הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃

32 Can a maid forget her ornaments, [or] a bride her attire? yet my people have forgotten me days without number.

התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃

33 Why trimmest thou thy way to seek love? therefore hast thou also taught the wicked ones thy ways.

מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך׃

34 Also in thy skirts is found the blood of the souls of the poor innocents: I have not found it by secret search, but upon all these.

גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃

35 Yet thou sayest, Because I am innocent, surely his anger will turn from me. Behold, I will plead with thee, because thou sayest, I have not sinned.

ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי׃

36 Why dost thou go about so much to change thy way? thou also shalt be ashamed of Egypt, as thou wast ashamed of Assyria.

מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃

37 Yes, thou shalt go forth from him, and thy hands upon thy head: for the LORD hath rejected thy confidences, and thou shalt not prosper in them.

גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃