Exodus 2
1 And there went a man of the house of Levi, and married a daughter of Levi.
| וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃ |
2 And the woman conceived, and bore a son: and when she saw him that he [was a] goodly [child], she hid him three months.
| ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃ |
3 And when she could no longer hide him, she took for him an ark of bulrushes, and daubed it with slime and with pitch, and put the child therein; and she laid [it] in the flags by the river's brink.
| ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃ |
4 And his sister stood afar off, to know what would be done to him.
| ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃ |
5 And the daughter of Pharaoh came down to wash [herself] at the river, and her maidens walked along by the river's side: and when she saw the ark among the flags, she sent her maid to fetch it.
| ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃ |
6 And when she had opened [it], she saw the child: and behold, the babe wept. And she had compassion on him, and said, This [is one] of the Hebrews' children.
| ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃ |
7 Then said his sister to Pharaoh's daughter, Shall I go, and call to thee a nurse of the Hebrew women, that she may nurse the child for thee?
| ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃ |
8 And Pharaoh's daughter said to her, Go. And the maid went and called the child's mother.
| ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃ |
9 And Pharaoh's daughter said to her, Take this child away and nurse it for me, and I will give [thee] thy wages. And the woman took the child and nursed it.
| ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃ |
10 And the child grew, and she brought him to Pharaoh's daughter, and he became her son. And she called his name Moses: and she said, Because I drew him out of the water.
| ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃ |
11 And it came to pass in those days, when Moses was grown, that he went out to his brethren, and looked on their burdens: and he spied an Egyptian smiting a Hebrew, one of his brethren.
| ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃ |
12 And he looked this way and that way, and when he saw that [there was] no man, he slew the Egyptian, and hid him in the sand.
| ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃ |
13 And when he went out the second day, behold, two men of the Hebrews strove together: and he said to him that did the wrong, Why smitest thou thy fellow?
| ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃ |
14 And he said, Who made thee a prince and a judge over us? intendest thou to kill me, as thou killedst the Egyptian? And Moses feared, and said, Surely this thing is known.
| ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃ |
15 Now when Pharaoh heard this thing, he sought to slay Moses. But Moses fled from the face of Pharaoh, and dwelt in the land of Midian: and he sat down by a well.
| וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃ |
16 Now the priest of Midian had seven daughters: and they came and drew [water], and filled the troughs to water their father's flock.
| ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃ |
17 And the shepherds came and drove them away: but Moses stood up and helped them, and watered their flock.
| ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃ |
18 And when they came to Reuel their father, he said, How [is it that] you are come so soon to day?
| ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃ |
19 And they said, An Egyptian delivered us from the hand of the shepherds, and also drew [water] enough for us, and watered the flock.
| ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃ |
20 And he said to his daughters, And where [is] he? why [is] it [that] ye have left the man? call him, that he may eat bread.
| ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃ |
21 And Moses was content to dwell with the man: and he gave Moses Zipporah his daughter.
| ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃ |
22 And she bore [him] a son, and he called his name Gershom: for he said, I have been a stranger in a strange land.
| ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ |
23 And it came to pass in process of time, that the king of Egypt died: and the children of Israel sighed by reason of the bondage, and they cried; and their cry ascended to God, by reason of the bondage.
| ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃ |
24 And God heard their groaning, and God remembered his covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob.
| וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃ |
25 And God looked upon the children of Israel, and God had respect to [them].
| וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃ |
