Ecclesiastes 1
1 The words of the preacher, the son of David, king of Jerusalem.
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ |
2 Vanity of vanities, saith the preacher, vanity of vanities; all [is] vanity.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ |
3 What profit hath a man of all his labor, which he taketh under the sun?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ |
4 [One] generation passeth away, and [another] generation cometh: but the earth abideth for ever.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ |
5 The sun also riseth, and the sun goeth down, and hasteth to his place where he arose.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ |
6 The wind goeth towards the south, and turneth about to the north; it whirleth about continually, and the wind returneth again according to its circuits.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ |
7 All the rivers run into the sea; yet the sea [is] not full; to the place from whence the rivers come, thither they return again.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ |
8 All things [are] full of labor; man cannot utter [it]: the eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ |
9 The thing that hath been, it [is that] which shall be; and that which is done [is] that which shall be done: and [there is] no new [thing] under the sun.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ |
10 Is there [any] thing of which it may be said, See, this [is] new? it hath been already of old time, which was before us.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ |
11 [There is] no remembrance of former [things]; neither shall there be [any] remembrance of [things] that are to come with [those] that shall come after.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ |
12 I the preacher was king over Israel in Jerusalem.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ |
13 And I gave my heart to seek and search out by wisdom concerning all [things] that are done under heaven: this grievous labor hath God given to the sons of man to be exercised with it.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ |
14 I have seen all the works that are done under the sun; and behold, all [is] vanity and vexation of spirit.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ |
15 [That which is] crooked cannot be made straight: and that which is wanting cannot be numbered.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ |
16 I communed with my own heart, saying, Lo, I have come to great estate, and have gained more wisdom than all [they] that have been before me in Jerusalem: and my heart had great experience of wisdom and knowledge.
| דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ |
17 And I gave my heart to know wisdom, and to know madness and folly: I perceived that this also is vexation of spirit.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ |
18 For in much wisdom [is] much grief: and he that increaseth knowledge increaseth sorrow.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ |
