2 Samuel 6
1 Again, David assembled all [the] chosen [men] of Israel, thirty thousand,
| ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף׃ |
2 And David arose, and went with all the people that [were] with him from Baale of Judah, to bring up from thence the ark of God, whose name is called by the name of the LORD of hosts that dwelleth [between] the cherubim.
| ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃ |
3 And they set the ark of God upon a new cart, and brought it out of the house of Abinadab that [was] in Gibeah: and Uzzah and Ahio the sons of Abinadab drove the new cart.
| וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה׃ |
4 And they brought it out of the house of Abinadab, which [was] at Gibeah, accompanying the ark of God: and Ahio went before the ark.
| וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃ |
5 And David and all the house of Israel played before the LORD on all manner of [instruments made of] fir wood, even on harps, and on psalteries, and on timbrels, and on cornets, and on cymbals.
| ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃ |
6 And when they came to Nachon's threshing-floor, Uzzah put forth [his hand] to the ark of God, and took hold of it: for the oxen shook [it].
| ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃ |
7 And the anger of the LORD was kindled against Uzzah, and God smote him there for [his] error; and there he died by the ark of God.
| ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים׃ |
8 And David was displeased, because the LORD had made a breach upon Uzzah: and he called the name of the place Perez-uzzah to this day.
| ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃ |
9 And David was afraid of the LORD that day, and said, How shall the ark of the LORD come to me?
| וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃ |
10 So David would not remove the ark of the LORD to him into the city of David: but David carried it aside into the house of Obed-edom the Gittite.
| ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי׃ |
11 And the ark of the LORD continued in the house of Obed-edom the Gittite three months: and the LORD blessed Obed-edom and all his household.
| וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו׃ |
12 And it was told king David, saying, The LORD hath blessed the house of Obed-edom, and all that [pertaineth] to him, because of the ark of God. So David went and brought up the ark of God from the house of Obed-edom into the city of David with gladness.
| ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃ |
13 And it was [so], that when they that bore the ark of the LORD had gone six paces, he sacrificed oxen and fatlings.
| ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃ |
14 And David danced before the LORD with all [his] might; and David [was] girded with a linen ephod.
| ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃ |
15 So David and all the house of Israel brought up the ark of the LORD with shouting, and with the sound of the trumpet.
| ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃ |
16 And as the ark of the LORD came into the city of David, Michal, Saul's daughter, looked through a window, and saw king David leaping and dancing before the LORD; and she despised him in her heart.
| והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃ |
17 And they brought in the ark of the LORD, and set it in its place, in the midst of the tabernacle that David had pitched for it: and David offered burnt-offerings and peace-offerings before the LORD.
| ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃ |
18 And as soon as David had made an end of offering burnt-offerings and peace-offerings, he blessed the people in the name of the LORD of hosts.
| ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃ |
19 And he dealt among all the people, [even] among the whole multitude of Israel, as well to the women as men, to every one a cake of bread, and a good piece [of flesh], and a flagon [of wine]. So all the people departed every one to his house.
| ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו׃ |
20 Then David returned to bless his household. And Michal the daughter of Saul came out to meet David, and said, How glorious was the king of Israel to-day, who uncovered himself to-day in the eyes of the handmaids of his servants, as one of the vain fellows shamelessly uncovereth himself!
| וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃ |
21 And David said to Michal, [It was] before the LORD, who chose me before thy father, and before all his house, to appoint me ruler over the people of the LORD, over Israel: therefore will I play before the LORD.
| ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃ |
22 And I shall yet be more vile than thus, and shall be base in my own sight: and by the maid-servants which thou hast spoken of, by them shall I be had in honor.
| ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃ |
23 Therefore Michal the daughter of Saul had no child until the day of her death.
| ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃ |
