Zechariah 2
1 I lifted up my eyes again, and looked, and behold a man with a measuring line in his hand.
| ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃ |
2 Then said I, Where goest thou? And he said to me, To measure Jerusalem, to see what is its breadth, and what is its length.
| ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃ |
3 And, behold, the angel that talked with me went forth, and another angel went out to meet him,
| והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ |
4 And said to him, Run, speak to this young man, saying, Jerusalem shall be inhabited as towns without walls for the multitude of men and cattle in it:
| ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ |
5 For I, saith the LORD, will be to her a wall of fire on every side, and will be the glory in the midst of her.
| ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ |
6 Ho, ho, come forth, and flee from the land of the north, saith the LORD: for I have spread you abroad as the four winds of the heaven, saith the LORD.
| הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃ |
7 Deliver thyself, O Zion, that dwellest with the daughter of Babylon.
| הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃ |
8 For thus saith the LORD of hosts; After the glory hath he sent me to the nations which wasted you: for he that toucheth you toucheth the apple of his eye.
| כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ |
9 For, behold, I will shake my hand upon them, and they shall be a spoil to their servants: and ye shall know that the LORD of hosts hath sent me.
| כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃ |
10 Sing and rejoice, O daughter of Zion: for, lo, I come, and I will dwell in the midst of thee, saith the LORD.
| רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃ |
11 And many nations shall be joined to the LORD in that day, and shall be my people: and I will dwell in the midst of thee, and thou shalt know that the LORD of hosts hath sent me to thee.
| ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃ |
12 And the LORD shall inherit Judah his portion in the holy land, and shall choose Jerusalem again.
| ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ |
13 Be silent, O all flesh, before the LORD: for he is raised up out of his holy habitation.
| הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ |
