Matthew 21
1 And when they drew near to Jerusalem, and had come to Bethphage, to the mount of Olives, then Jesus sent two disciples,
| כשהתקרבו ישוע ותלמידיו לירושלים ועברו ליד בית־פגי, שעל הר הזיתים, שלח ישוע שניים מתלמידיו אל הכפר ואמר: |
2 Saying to them, Go into the village opposite you, and immediately ye shall find a donkey tied, and a colt with her: loose them, and bring them to me.
| ”כשתיכנסו אל הכפר תראו אתון קשורה ולידה עיר. התירו אותם והביאו אלי. |
3 And if any man shall say any thing to you, ye shall say, The Lord hath need of them; and immediately he will send them.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו פשוט:’האדון זקוק להם‘. והוא יניח לכם מיד.“ |
4 All this was done, that it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying,
| דבר זה בא לקיים את הנבואה: |
5 Tell ye the daughter of Zion, Behold, thy King cometh to thee, meek, and sitting upon a donkey, and a colt the foal of a donkey.
| ”אמרו לבת ציון, הנה מלכך יבוא לך, עני ורוכב על חמור ועל עַיִר בן־אתנות.“ |
6 And the disciples went, and did as Jesus commanded them,
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ועשו כדברי ישוע. |
7 And brought the donkey, and the colt, and put on them their clothes, and they set him on it.
| הם הביאו אליו את העיר ואת האתון, ריפדו את גבם במעיליהם והושיבו עליהם את ישוע. |
8 And a very great multitude spread their garments in the way; others cut down branches from the trees, and spread them in the way.
| רבים מההמון השליכו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים מהעצים ושטחו אותם לפניו. |
9 And the multitudes that went before, and that followed, cried, saying, Hosanna to the Son of David: Blessed is he that cometh in the name of the Lord; Hosanna in the highest.
| ההמונים החלו להידחק מלפניו ומאחוריו וקראו:”הושע־נא לבן־דוד!“”ברוך הבא בשם ה׳!“”הושע־נא במרומים!“ |
10 And when he had come into Jerusalem, all the city was moved, saying, Who is this?
| כשנכנס ישוע לתוך ירושלים, העיר כולה התרגשה מאוד.”מי האיש הזה?“שאלו האנשים. |
11 And the multitude said, This is Jesus the prophet of Nazareth of Galilee.
| וההמון השיב:”זהו ישוע – הנביא מנצרת שבגליל!“ |
12 And Jesus went into the temple of God, and cast out all them that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the moneychangers, and the seats of them that sold doves,
| ישוע הלך לבית־המקדש, גירש את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים. |
13 And said to them, It is written, My house shall be called the house of prayer; but ye have made it a den of thieves.
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה ייקרא‘, “קרא ישוע,”ואילו אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ |
14 And the blind and the lame came to him in the temple; and he healed them.
| העיוורים ובעלי המום שהיו בבית־המקדש ניגשו אליו, והוא ריפא אותם שם. |
15 And when the chief priests and scribes saw the wonderful things that he did, and the children crying in the temple, and saying, Hosanna to the Son of David; they were greatly displeased,
| אולם כשראו ראשי הכוהנים והסופרים את הניסים והנפלאות שחולל ישוע, וכששמעו את הילדים הקטנים קוראים במקדש:”הושע־נא לבן־דוד!“הם התרגזו מאוד ושאלו אותו: |
16 And said to him, Hearest thou what these say? And Jesus saith to them, Yea; have ye never read, Out of the mouth of babes and sucklings thou hast perfected praise?
| ”האם אתה שומע את מה שהילדים האלה אומרים?“”כן“, ענה ישוע.”האם מעולם לא קראתם בכתבי־הקודש:’מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז‘!“ |
17 And he left them, and went out of the city into Bethany; and he lodged there.
| ישוע עזב אותם והלך לבית־עניה – שם נשאר ללון באותו לילה. |
18 Now in the morning as he returned into the city, he was hungry.
| כשחזר בבוקר לירושלים היה רעב. |
19 And when he saw a fig tree in the way, he came to it, and found nothing on it, but leaves only, and said to it, Let no fruit grow on thee henceforth for ever. And immediately the fig tree withered away. (aiōn g165)
| הוא ראה עץ תאנה בצד הדרך, אבל כשניגש לחפש תאנים מצא עלים בלבד.”לעולם לא תישאי פרי!“אמר ישוע לתאנה, ומיד התייבש העץ. (aiōn g165) |
20 And when the disciples saw it, they marvelled, saying, How soon is the fig tree withered away!
| התלמידים נדהמו ושאלו:”כיצד יבשה התאנה לפתע?“ |
21 Jesus answered and said to them, Verily I say to you, If ye have faith, and doubt not, ye shall not only do this which is done to the fig tree, but also if ye shall say to this mountain, Be thou removed, and be thou cast into the sea; it shall be done.
| וישוע ענה:”אני אומר לכם: אם באמת תאמינו ולא תטילו ספק, תוכלו גם אתם לעשות דברים כאלה ואף גדולים מאלה. אפילו תוכלו לומר להר הזה:’זוז, הזרק לים!‘והוא ישמע בקולכם. |
22 And all things, whatever ye shall ask in prayer, believing, ye shall receive.
| תוכלו לקבל כל דבר שתבקשו בתפילה – אם רק תאמינו.“ |
23 And when he had come into the temple, the chief priests and the elders of the people came to him as he was teaching, and said, By what authority doest thou these things? and who gave thee this authority?
| כשחזר ישוע לבית־המקדש ולימד את העם, באו אליו ראשי הכוהנים וזקני העם, ודרשו לדעת באיזו רשות הוא עושה את כל הדברים האלה. |
24 And Jesus answered and said to them, I also will ask you one thing, which if ye tell me, I also will tell you by what authority I do these things.
| ”אני אענה לשאלתכם אם אתם תענו לשאלתי“, השיב להם ישוע. |
25 The baptism of John, where was it from? from heaven, or from men? And they reasoned with themselves, saying, If we shall say, From heaven; he will say to us, Why then did ye not believe him?
| ”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או לא?“הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח את יוחנן, הוא ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. |
26 But if we shall say, From men; we fear the people; for all hold John as a prophet.
| ואם נאמר שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא.“ |
27 And they answered Jesus, and said, We cannot tell. And he said to them, Neither do I tell you by what authority I do these things.
| לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“אמר להם ישוע:”אם כך, גם אני לא אענה לשאלתכם. |
28 But what think ye? A certain man had two sons; and he came to the first, and said, Son, go work to day in my vineyard.
| אולם מה דעתכם: לאב אחד היו שני בנים.’בני, לך היום לעבוד בכרם‘, ביקש האב מבנו הבכור. |
29 He answered and said, I will not: but afterward he repented, and went.
| ’אינני רוצה‘, השיב הבן, אבל אחר כך שינה את דעתו והלך לעבוד בכרם. |
30 And he came to the second, and said likewise. And he answered and said, I go, sir: and went not.
| הלך האב אל הבן הצעיר וחזר על בקשתו.’טוב, אבא אני אלך‘, השיב הבן הצעיר, אולם לא הלך לכרם. |
31 Which of the two did the will of his father? They say to him, The first. Jesus saith to them, Verily I say to you, That the tax collectors and the harlots go into the kingdom of God before you.
| מי מהשניים שמע בקול אביו?“”הבן הבכור, כמובן“, השיבו.”אני אומר לכם שהמוכסים והזונות יכנסו למלכות השמים לפניכם“, הסביר להם ישוע את המשל. |
32 For John came to you in the way of righteousness, and ye believed him not: but the tax collectors and the harlots believed him: and ye, when ye had seen it, repented not afterward, that ye might believe him.
| ”כי יוחנן המטביל אמר לכם לחזור בתשובה ולהאמין באלוהים, ואתם לא שבתם; בעוד שפושעים וזונות כן שבו בתשובה. גם לאחר שראיתם כיצד הם שבו, לא נהגתם כמוהם ולא האמנתם לדברי יוחנן. |
33 Hear another parable: There was a certain householder, who planted a vineyard, and hedged around it, and dug a winepress in it, and built a tower, and let it out to vinedressers, and went into a far country:
| ”הקשיבו עתה למשל הבא: בעל־אדמה נטע כרם, בנה גדר סביבו, הקים מגדל שמירה, הפקיד את הכרם בידי כורמים שכירים ונסע לארץ רחוקה. |
34 And when the time of the fruit drew near, he sent his servants to the vinedressers, that they might receive its fruits.
| ”בעת הבציר שלח בעל־הכרם אחדים מאנשיו אל הכורמים, כדי לאסוף את חלקו ביבול הענבים. |
35 And the vinedressers took his servants, and beat one, and killed another, and stoned another.
| ”אולם הכורמים הכו את האחד, סקלו באבנים את השני והרגו את השלישי. |
36 Again, he sent other servants more than the first: and they did to them in like manner.
| ”בעל־הכרם שלח קבוצה גדולה יותר של אנשים כדי לאסוף את היבול, אך גורלם היה כגורל קודמיהם. |
37 But last of all he sent to them his son, saying, They will reverence my son.
| לבסוף שלח האיש את בנו, כי חשב שיכבדו אותו ויפחדו מפניו. |
38 But when the vinedressers saw the son, they said among themselves, This is the heir; come, let us kill him, and let us seize on his inheritance.
| ”אולם כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו זה לזה:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, וכך נזכה אנחנו בירושה!‘ |
39 And they caught him, and cast him out of the vineyard, and slew him.
| הם גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו. |
40 When therefore the lord of the vineyard cometh, what will he do to those vinedressers?
| ”כשישוב בעל־הכרם, מה לדעתכם יעשה לאותם כורמים?“ |
41 They say to him, He will miserably destroy those wicked men, and will let out his vineyard to other vinedressers, who shall render him the fruits in their seasons.
| השיבו המנהיגים:”הוא יוציא להורג את השכירים הרעים, וייתן את הכרם לפועלים נאמנים יותר, אשר יתנו לו בזמן את היבול המגיע לו.“ |
42 Jesus saith to them, Did ye never read in the scriptures, The stone which the builders rejected, the same is become the head of the corner: this is the Lord’s doing, and it is marvellous in our eyes?
| ישוע המשיך ואמר:”האם מעולם לא קראתם בכתובים:’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘? |
43 Therefore I say to you, The kingdom of God shall be taken from you, and given to a nation bringing forth the fruits of it.
| ”אני מתכוון לומר שאלוהים ייקח מכם את המלכות, וייתן אותה לעם אשר ייתן לו את חלקו ביבול. |
44 And whoever shall fall on this stone shall be broken: but on whomever it shall fall, it will grind him to powder.
| מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“ |
45 And when the chief priests and Pharisees had heard his parables, they perceived that he spoke of them.
| כשהבינו ראשי הכוהנים והפרושים שישוע התכוון אליהם – כלומר, שהם היו הכורמים במשל – |
46 But when they sought to lay hands on him, they feared the multitude, because they regarded him as a prophet.
| הם רצו לתפוס אותו, אבל פחדו לעשות דבר מפני ההמון אשר האמין כי ישוע הוא נביא. |
