Mark 9
1 And he said to them, Verily I say to you, That there are some of them that stand here, who shall not taste of death, till they have seen the kingdom of God come with power.
| ישוע המשיך לדבר אל תלמידיו:”אני אומר לכם, שאחדים מכם העומדים כאן היום יזכו לחיות ולראות את מלכות אלוהים באה בגבורה!“ |
2 And after six days Jesus taketh with him Peter, and James, and John, and leadeth them up upon an high mountain apart by themselves: and he was transfigured before them.
| כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, יעקב ויוחנן ועלה איתם על פסגת הר גבוה. רק ארבעתם היו שם. לפתע זרחו פניו של ישוע בזוהר נפלא; |
3 And his raiment became shining, exceeding white as snow; so as no fuller on earth can make them white.
| בגדיו הבריקו והלבינו עד מאוד. |
4 And there appeared to them Elijah with Moses: and they were talking with Jesus.
| והנה הופיעו אליהו הנביא ומשה רבנו והחלו לדבר עם ישוע. |
5 And Peter answered and said to Jesus, Master, it is good for us to be here: and let us make three tabernacles; one for thee, and one for Moses, and one for Elijah.
| ”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן!“קרא פטרוס.”אנחנו ניבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!“ |
6 For he knew not what to say; for they were greatly afraid.
| פטרוס לא ידע מה לומר, כי התלמידים היו מבוהלים וחסרי מילים. |
7 And there was a cloud that overshadowed them: and a voice came out of the cloud, saying, This is my beloved Son: hear him.
| בעודו מדבר סכך עליהם ענן, ומתוכו קרא קול:”זהו בני האהוב, שמעו בקולו!“ |
8 And suddenly, when they had looked around, they saw no man any more, except Jesus only with themselves.
| התלמידים הביטו סביבם וגילו שאליהו ומשה נעלמו, וישוע לבדו נותר עמם. |
9 And as they came down from the mountain, he charged them that they should tell no man what things they had seen, till the Son of man were risen from the dead.
| כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו, עד לאחר שיקום מן המתים. |
10 And they kept that saying with themselves, questioning one with another what the rising from the dead should mean.
| השלושה לא גילו את הדבר לאיש, אולם שוחחו על כך בינם לבין עצמם, ולעיתים קרובות תהו למה התכוון ישוע כשאמר שיקום מן המתים. |
11 And they asked him, saying, Why say the scribes that Elijah must first come?
| התלמידים שאלו את ישוע מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח). |
12 And he answered and told them, Elijah verily cometh first, and restoreth all things; and how it is written concerning the Son of man, that he must suffer many things, and be treated with contempt.
| ישוע השיב שאליהו באמת צריך לבוא קודם וישליט סדר בכל, ושלמעשה אליהו כבר בא ואותם האנשים נהגו בו באופן מחפיר – בדיוק כפי שניבאו הנביאים.”למה אתם חושבים שהתכוונו הנביאים כשניבאו שהמשיח יסבול עינויים וחרפה?“שאל. |
13 But I say to you, That Elijah is indeed come, and they have done to him whatever they wished, as it is written concerning him.
14 And when he came to his disciples, he saw a great multitude about them, and the scribes questioning with them.
| למרגלות ההר הם פגשו את תשעת התלמידים האחרים, מוקפים בקהל רב ומתווכחים עם כמה סופרים. |
15 And immediately all the people, when they beheld him, were greatly amazed, and running to him greeted him.
| הקהל הביט בישוע בכבוד ובהערצה, וכולם רצו לקבל את פניו. |
16 And he asked the scribes, What question ye with them?
| ”על מה אתם מתווכחים?“שאל ישוע. |
17 And one of the multitude answered and said, Master, I have brought to thee my son, who hath a dumb spirit;
| איש מהקהל השיב:”רבי, הבאתי אליך את בני שתרפא אותו; נכנס בו שד המונע ממנו לדבר. |
18 And wherever he taketh him, he teareth him: and he foameth, and gnasheth with his teeth, and pineth away: and I spoke to thy disciples that they should cast him out; and they could not.
| בכל פעם שהשד תוקף את הילד הוא משליך אותו על הרצפה, והילד האומלל מזיל ריר מפיו, שיניו נוקשות וכוחותיו עוזבים אותו. ביקשתי מתלמידיך לגרש את השד, אך הם לא יכלו לעשות זאת.“ |
19 He answered him, and saith, O faithless generation, how long shall I be with you? how long shall I bear with you? bring him to me.
| ”הו, דור חסר־אמונה, “אמר ישוע,”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד.“ |
20 And they brought him to him: and when he saw him, immediately the spirit tore him; and he fell on the ground, and wallowed foaming.
| הם הביאו אליו את הילד, אך ברגע שראה השד את ישוע הוא תקף את הילד, הפיל אותו על הרצפה וריר נזל מפיו. |
21 And he asked his father, How long is it since this came to him? And he said, From a child.
| ”מתי החלו ההתקפות האלה?“שאל ישוע.”בהיותו ילד קטן“, השיב האב. |
22 And often it hath cast him into the fire, and into the waters, to destroy him: but if thou canst do any thing, have compassion on us, and help us.
| ”לעיתים קרובות מנסה השד לדחוף את הילד לתוך אש או לתוך מים, כדי להרוג אותו. אנא, רחם עלינו ועזור לנו, אם אתה יכול.“ |
23 Jesus said to him, If thou canst believe, all things are possible to him that believeth.
| ”אם אני יכול?“אמר ישוע.”אם אתה מאמין, הכול אפשרי ובר ביצוע!“ |
24 And immediately the father of the child cried out, and said with tears, Lord, I believe; help thou my unbelief.
| ”אני מאמין! אנא עזור לי וחזק את אמונתי!“התחנן האב בבכי. |
25 When Jesus saw that the people came running together, he rebuked the foul spirit, saying to him, Thou dumb and deaf spirit, I charge thee, come out of him, and enter no more into him.
| כשראה ישוע שהקהל הולך ורב, נזף בשד ופקד:”שד חרש ואילם, אני מצווה עליך לעזוב את הילד הזה ולא לשוב אליו לעולם!“ |
26 And the spirit cried, and tore him violently, and came out of him: and he was as one dead; so that many said, He is dead.
| השד פרץ בצעקה מפחידה ושוב השליך את הילד על הרצפה ויצא ממנו. הוא נראה כגופה לכן עבר לחש בקהל: הילד מת. |
27 But Jesus took him by the hand, and lifted him up; and he arose.
| אולם ישוע אחז בידו ועזר לו לעמוד על רגליו, והילד הזדקף – בריא לגמרי. |
28 And when he had come into the house, his disciples asked him privately, Why could not we cast him out?
| כאשר נשאר ישוע בבית עם תלמידיו לבדם, הם שאלו אותו:”מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש את השד?“ |
29 And he said to them, This kind can come forth by nothing, but by prayer and fasting.
| ”זהו מקרה מיוחד שדורש תפילה וצום“, השיב ישוע. |
30 And they departed from there, and passed through Galilee; and he would not that any man should know it.
| הם עזבו את האזור ההוא ועברו דרך הגליל. ישוע לא סיפר לאיש על בואם, כי רצה לבלות זמן מה עם תלמידיו ולהכינם לקראת מה שעומד לקרות לו.”בן־האדם עומד להימסר לידי אויביו“, פתח ישוע.”הם יהרגו אותו, אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה.“ |
31 For he taught his disciples, and said to them, The Son of man is delivered into the hands of men, and they shall kill him; and after that he is killed, he shall rise the third day.
32 But they understood not that saying, and were afraid to ask him.
| התלמידים לא הבינו למה התכוון, אך חששו לשאול אותו. |
33 And he came to Capernaum: and being in the house he asked them, What was it that ye disputed among yourselves by the way?
| כשהגיעו לכפר־נחום ונכנסו לבית מארחיהם שאל ישוע את תלמידיו:”על מה התווכחתם בדרך?“ |
34 But they held their peace: for by the way they had disputed among themselves, who should be the greatest.
| הם התביישו לספר לו, משום שהתווכחו מי החשוב ביניהם. |
35 And he sat down, and called the twelve, and saith to them, If any man desireth to be first, the same shall be last of all, and servant of all.
| ישוע התיישב, קרא אליו את התלמידים ואמר:”מי שרוצה להיות הראשון צריך להיות האחרון – עליו לשרת את כולם!“ |
36 And he took a child, and set him in the midst of them: and when he had taken him in his arms, he said to them,
| ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם. הוא חיבק את הילד והכריז: |
37 Whoever shall receive one of such children in my name, receiveth me: and whoever shall receive me, receiveth not me, but him that sent me.
| ”כל המקבל ילד קטן כזה בשמי – כאילו מקבל אותי; וכל המקבל אותי – מקבל את אבי אשר שלח אותי.“ |
38 And John answered him, saying, Master, we saw one casting out demons in thy name, and he followeth not us: and we forbad him, because he followeth not us.
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ |
39 But Jesus said, Forbid him not: for there is no man who shall do a miracle in my name, that can lightly speak evil of me.
| ”אל תמנעו ממנו, “אמר להם ישוע,”כי מי שעושה דברים כאלה בשמי לא ידבר עלי רעות. |
40 For he that is not against us is for us.
| כל מי שאינו נגדנו הוא לצידנו. |
41 For whoever shall give you a cup of water to drink in my name, because ye belong to Christ, verily I say to you, he shall not lose his reward.
| מי שייתן לכם אפילו כוס מים בלבד, משום שאתם שלי, אני מבטיח לכם שיקבל את שכרו. |
42 And whoever shall cause one of these little ones that believe in me to stumble it is better for him that a millstone were hung about his neck, and he were cast into the sea.
| אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים. |
43 And if thy hand causeth thee to stumble, cut it off: it is better for thee to enter life maimed, than having two hands to go into hell, into the fire that never shall be quenched: (Geenna g1067)
| ”אם ידך גורמת לך לחטוא – קצץ אותה! מוטב לחיות עם יד אחת בלבד ולחיות חיי נצח, מאשר ללכת לגיהינום, אל האש שלא תכבה, עם שתי ידיים. (Geenna g1067) |
44 Where their worm dieth not, and the fire is not quenched.
45 And if thy foot causeth thee to stumble, cut it off: it is better for thee to enter lame into life, than having two feet to be cast into hell, into the fire that never shall be quenched: (Geenna g1067)
| אם רגלך גורמת לך לחטוא – כרות אותה! מוטב להיות קיטע ולחיות חיי נצח, מאשר להיות בעל שתי רגליים שמוליכות אותך לגיהינום. (Geenna g1067) |
46 Where their worm dieth not, and the fire is not quenched.
| שם לא תמות התולעת (שתכרסם בהם), והאש לא תכבה לעולם. |
47 And if thy eye causeth thee to stumble, pluck it out: it is better for thee to enter into the kingdom of God with one eye, than having two eyes to be cast into hell fire: (Geenna g1067)
| ”אם עינך גורמת לך לחטוא – עקור אותה! מוטב להיכנס למלכות אלוהים עיוור למחצה, מאשר להישאר בעל שתי עיניים בגיהינום, (Geenna g1067) |
48 Where their worm dieth not, and the fire is not quenched.
| מקום שבו התולעת לא תמות לעולם, והאש לא תכבה לעולם. |
49 For every one shall be salted with fire, and every sacrifice shall be salted with salt.
| כל אדם יומלח באש. המלח הוא טוב, אך אם הוא מאבד את מליחותו הוא חסר תועלת; כיצד תוכלו להשיב לו את הטעם? על כן שימרו על המלח הנמצא בקרבכם וחיו בשלום איש עם רעהו.“ |
50 Salt is good: but if the salt hath lost its saltness, how will ye season it? Have salt in yourselves, and have peace one with another.
