Luke 6
1 And it came to pass on the second sabbath after the first, that he went through grain fields; and his disciples plucked the heads of grain, and ate, rubbing them in their hands.
| באחת השבתות, כשעברו ישוע ותלמידיו בשדה, קטפו התלמידים שיבולים, הפרידו את המוץ ואכלו את הגרעינים. |
2 And certain of the Pharisees said to them, Why do ye that which it is not lawful to do on the sabbath days?
| הדבר לא מצא־חן בעיני כמה פרושים אשר באו לישוע, ואלה קראו:”מדוע תלמידיך קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם מחללים את השבת!“ |
3 And Jesus answering them said, Have ye not read so much as this, what David did, when himself was hungry, and they who were with him;
| השיב להם ישוע:”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? |
4 How he went into the house of God, and took and ate the show bread, and gave also to them that were with him; which it is not lawful to eat but for the priests alone?
| דוד נכנס לאוהל מועד, לקח את לחם הפנים – שעל־פי התורה היה מיועד לכוהנים בלבד – ואכל אותו עם אנשיו.“ |
5 And he said to them, That the Son of man is Lord also of the sabbath.
| ישוע עוד הוסיף:”בן האדם הוא אדון השבת.“ |
6 And it came to pass also on another sabbath, that he entered into the synagogue and taught: and there was a man whose right hand was withered.
| בשבת אחרת, כשלימד ישוע בבית־הכנסת, היה בקהל אדם שידו הימנית משותקת. |
7 And the scribes and Pharisees watched him, to see whether he would heal on the sabbath; that they might find an accusation against him.
| הסופרים והפרושים רצו לראות אם ישוע ירפא את האיש בשבת, מפני שחיפשו סיבה להאשים אותו במשהו. |
8 But he knew their thoughts, and said to the man who had the withered hand, Arise, and stand forth in the midst. And he arose and stood forth.
| ישוע ידע היטב את מחשבותיהם, ולכן אמר לבעל היד המשותקת:”בוא ועמוד לפני כולם.“האיש עשה כדבריו. |
9 Then said Jesus to them, I will ask you one thing; Is it lawful on the sabbath days to do good, or to do evil? to save life, or to destroy it?
| ישוע פנה אל הסופרים והפרושים:”יש לי שאלה אליכם: על־פי התורה, האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל חיים בשבת, או להרסם?“ |
10 And looking around upon them all, he said to the man, Stretch forth thy hand. And he did so: and his hand was restored well as the other.
| ישוע הביט בעיני הנוכחים ואחר כך אמר לאיש שידו משותקת:”הושט את ידך.“האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל. |
11 And they were filled with rage; and conferred one with another what they might do to Jesus.
| מעשה זה של ישוע עורר את זעם אויביו, והם החלו להתייעץ ביניהם מה לעשות לו. |
12 And it came to pass in those days, that he went out to a mountain to pray, and continued all night in prayer to God.
| זמן קצר לאחר מכן יצא ישוע אל ההרים להתפלל, ובילה את כל הלילה בתפילה לאלוהים. |
13 And when it was day, he called to him his disciples: and of them he chose twelve, whom also he named apostles;
| עם עלות השחר הוא קרא אליו את תלמידיו, ובחר מתוכם שנים־עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים. יותר מאוחר ישוע מינה את אלה להיות שליחים. |
14 Simon, ( whom he also named Peter, ) and Andrew his brother, James and John, and Philip and Bartholomew,
| אלה שמותיהם: שמעון (ישוע קרא לו גם פטרוס), אַנְדְּרֵי (אחיו של שמעון), יעקב, יוחנן, פיליפוס, בר־תלמי, |
15 Matthew and Thomas, James the son of Alphaeus, and Simon called Zelotes,
| מתתיהו, תומא, יעקב (בן־חלפי), שמעון (מכת הקנאים), |
16 And Judas the brother of James, and Judas Iscariot, who also was the traitor.
| יהודה (בן־יעקב), יהודה איש־קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע). |
17 And he came down with them, and stood in the plain, and the company of his disciples, and a great multitude of people out of all Judaea and Jerusalem, and from the sea coast of Tyre and Sidon, who came to hear him, and to be healed of their diseases;
| ישוע ירד איתם מההר, וכשהגיעו למקום נרחב הוא עמד מלכת. קהל גדול כבר ציפה לו שם; ביניהם תלמידיו הרבים ואנשים רבים שבאו ממרחקים להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. הם באו בהמוניהם מירושלים, מיהודה ומאזור צור וצידון. |
18 And they that were tormented with unclean spirits: and they were healed.
| גם אנשים שהיו אחוזים רוחות רעות נרפאו. |
19 And the whole multitude sought to touch him: for there went power out of him, and healed them all.
| כל אחד ואחד מהם השתוקק לגעת בישוע, כי יצא ממנו כוח מרפא שריפא את כולם. |
20 And he lifted up his eyes on his disciples, and said, Blessed are ye poor: for yours is the kingdom of God.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אשריכם העניים, כי מלכות האלוהים שייכת לכם. |
21 Blessed are ye that hunger now: for ye shall be filled. Blessed are ye that weep now: for ye shall laugh.
| אשריכם הרעבים עתה, כי תשבעו. אשריכם הבוכים עתה, כי עוד תשמחו. |
22 Blessed are ye, when men shall hate you, and when they shall separate you from their company, and shall reproach you, and cast out your name as evil, for the Son of man’s sake.
| אשריכם אם שונאים ומנדים אתכם, ואם מקללים אתכם בגלל אמונתכם בבן־האדם. |
23 Rejoice ye in that day, and leap for joy: for, behold, your reward is great in heaven: for in the like manner did their fathers to the prophets.
| ”שמחו ורקדו, כי מצפה לכם שכר רב בשמים! ואל תשכחו שכך רדפו גם את הנביאים! |
24 But woe to you that are rich! for ye have received your consolation.
| אך אוי לעשירים, מפני שכבר קיבלתם את כל מה שמגיע לכם בעולם הזה. |
25 Woe to you that are full! for ye shall hunger. Woe to you that laugh now! for ye shall mourn and weep.
| אוי לאלה שיש לכם את כל משאלות לבבכם, כי יבוא יום שבו לא יהיה לכם דבר! אוי לכם הצוחקים עתה, כי לא רחוק היום שבו תתאבלו ותבכו! |
26 Woe to you, when all men shall speak well of you! for so did their fathers to the false prophets.
| אוי לכם המקבלים מחמאות ושבחים מכל בני־האדם, כי כך החניפו אבותיהם לנביאי השקר. |
27 But I say to you who hear, Love your enemies, do good to them who hate you,
| ”הקשיבו כולכם: אהבו את אויביכם, השיבו טובה לשונאיכם, |
28 Bless them that curse you, and pray for them who despitefully use you.
| ברכו את המקללים אתכם, והתפללו בעד אלה שלועגים לכם ומביישים אתכם. |
29 And to him that smiteth thee on the one cheek offer also the other; and him that taketh away thy cloke forbid not to take thy coat also.
| ”אם מישהו יסטור לך על לחי אחת, הושט לו גם את הלחי השנייה. אם מישהו ייקח מעילך אל תמנע ממנו את חולצתך. |
30 Give to every man that asketh of thee; and of him that taketh away thy goods ask them not again.
| תן מה שיש לך לכל המבקש, וכאשר לוקחים ממך דבר, אל תצטער ואל תדרוש אותו חזרה. |
31 And as ye would that men should do to you, do ye also to them likewise.
| עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם. |
32 For if ye love them who love you, what thanks have ye? for sinners also love those that love them.
| ”אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה המיוחד בכך? גם הפושעים אוהבים את אלה שאוהבים אותם! |
33 And if ye do good to them who do good to you, what thanks have ye? for sinners also do even the same.
| ואם אתם עושים טובה רק לאלה שעושים לכם טובה – החושבים אתם שמגיע לכם פרס? גם הפושעים מחזירים טובה תחת טובה! |
34 And if ye lend to them from whom ye hope to receive, what thanks have ye? for sinners also lend to sinners, to receive as much in return.
| אם אתם מלווים רק לאלה שיכולים להחזיר לכם, האם אתם עושים מעשה נעלה? גם הקמצנים והרשעים מלווים לאנשים כמותם תמורת שכר מלא. |
35 But love ye your enemies, and do good, and lend, hoping for nothing again; and your reward shall be great, and ye shall be the children of the Highest: for he is kind to the unthankful and to the evil.
| ”עליכם לאהוב את אויביכם, לעשות מעשים טובים ולהלוות כספים בלי לצפות שיחזירו לכם. ואז שכרכם מאת אלוהים יהיה רב, וכך גם תוכיחו שאכן בניו אתם, שהרי אלוהים טוב גם לרשעים ולכפויי־טובה. |
36 Be ye therefore merciful, as your Father also is merciful.
| ”היו רחמנים כמו שאביכם שבשמים. |
37 Judge not, and ye shall not be judged: condemn not, and ye shall not be condemned: forgive, and ye shall be forgiven:
| אל תמתחו ביקורת על אחרים ואל תשפטו אותם, ואז לא ימתחו ביקורת עליכם ולא ישפטו אתכם. אל תאשימו איש, ואז לא יאשימו אתכם. סלחו לאחרים, ואז ייסלח גם לכם. |
38 Give, and it shall be given to you; good measure, pressed down, and shaken together, and running over, shall men give into your bosom. For with the same measure that ye measure it shall be measured to you again.
| ”אם תתנו לאחרים תקבלו חזרה מידה יפה, גדושה ושופעת, כי במידה שאתם נותנים לאחרים יינתן לכם חזרה.“ |
39 And he spoke a parable to them, Can the blind lead the blind? shall they not both fall into the ditch?
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”היכול עיוור להדריך עיוור? הלא שניהם יפלו לתוך בור! |
40 The disciple is not above his teacher: but every one that is perfect shall be as his teacher.
| התלמיד אינו יודע יותר ממורו, אולם אם ילמד בשקידה ובחריצות יוכל להגיע לרמת ידיעותיו של המורה. |
41 And why beholdest thou the mote that is in thy brother’s eye, but perceivest not the beam that is in thy own eye?
| ”כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך? |
42 Either how canst thou say to thy brother, Brother, let me pull out the mote that is in thy eye, when thou thyself beholdest not the beam that is in thy own eye? Thou hypocrite, cast out first the beam out of thy own eye, and then shalt thou see clearly to pull out the mote that is in thy brother’s eye.
| איך אתה יוכל לומר לו:’אחי, הרשה לי לסלק את השביב מעינך‘, בזמן שאינך רואה את הקרש הגדול שבעינך? צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך! |
43 For a good tree bringeth not forth corrupt fruit; neither doth a corrupt tree bring forth good fruit.
| ”עץ משובח אינו נותן פרי רקוב, כשם שעץ רקוב אינו נותן פרי משובח. |
44 For every tree is known by its own fruit. For from thorns men do not gather figs, nor from a bramble bush do they gather grapes.
| את העץ מכירים לפי הפרי שהוא נותן. הרי התאנים לעולם אינן צומחות על שיחי קוצים, וענבים לעולם אינם צומחים על חוחים. |
45 A good man out of the good treasure of his heart bringeth forth that which is good; and an evil man out of the evil treasure of his heart bringeth forth that which is evil: for from the abundance of the heart his mouth speaketh.
| אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו, שהרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו. |
46 And why call ye me, Lord, Lord, and do not the things which I say?
| ”מדוע אתם קוראים לי’אדון, אדון‘, ואינכם עושים את מה שאני אומר לכם? |
47 Whoever cometh to me, and heareth my sayings, and doeth them, I will show you to whom he is like:
| כל מי שבא אלי ואינו רק מקשיב לדברי, כי אם גם מקיים אותם, |
48 He is like a man who built an house, and dug deep, and laid the foundation on a rock: and when the flood arose, the stream beat vehemently upon that house, and could not shake it: for it was founded upon a rock.
| דומה לאדם שבנה את ביתו על יסודות איתנים החצובים בסלע. כשבא שיטפון, הבית עומד איתן כי נבנה היטב. |
49 But he that heareth, and doeth not, is like a man that without a foundation built an house on the earth; against which the stream beat vehemently, and immediately it fell; and the ruin of that house was great.
| אולם מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותם, דומה לאדם שבנה את ביתו על אדמת־חול ללא יסודות. כשבא שיטפון הבית נהרס כליל.“ |
