Job 16
1 Then Job answered and said,
| ויען איוב ויאמר |
2 I have heard many such things: miserable comforters are ye all.
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם |
3 Shall vain words have an end? or what emboldeneth thee that thou answerest?
| הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה |
4 I also could speak as ye do: if your soul were in my soul’s stead, I could heap up words against you, and shake my head at you.
| גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי |
5 But I would strengthen you with my mouth, and the moving of my lips should relieve your grief.
| אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך |
6 Though I speak, my grief is not relieved: and though I forbear, what am I eased?
| אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך |
7 But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.
| אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי |
8 And thou hast filled me with wrinkles, which is a witness against me: and my leanness rising up in me beareth witness to my face.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה |
9 He teareth me in his wrath, who hateth me: he gnasheth upon me with his teeth; my enemy sharpeneth his eyes upon me.
| אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי |
10 They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek reproachfully; they have gathered themselves together against me.
| פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון |
11 God hath delivered me to the ungodly, and turned me over into the hands of the wicked.
| יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני |
12 I was at ease, but he hath broken me asunder: he hath also taken me by my neck, and shaken me to pieces, and set me up for his mark.
| שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה |
13 His archers surround me, he cleaveth my reins asunder, and doth not spare; he poureth out my gall upon the ground.
| יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי |
14 He breaketh me with breach upon breach, he runneth upon me like a giant.
| יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור |
15 I have sewed sackcloth upon my skin, and defiled my strength in the dust.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני |
16 My face is foul with weeping, and on my eyelids are the shadow of death;
| פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות |
17 Not for any injustice in my hands: also my prayer is pure.
| על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה |
18 O earth, cover not thou my blood, and let my cry have no place.
| ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי |
19 Also now, behold, my witness is in heaven, and my record is on high.
| גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים |
20 My friends scorn me: but my eye poureth out tears to God.
| מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני |
21 O that one might plead for a man with God, as a man pleadeth for his neighbour!
| ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו |
22 When a few years are come, then I shall go the way from which I shall not return.
| כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך |
