Job 1
1 There was a man in the land of Uz, whose name was Job; and that man was perfect and upright, and one that feared God, and turned away from evil.
| איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃ |
2 And there were born to him seven sons and three daughters.
| ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות׃ |
3 His substance also was seven thousand sheep, and three thousand camels, and five hundred yoke of oxen, and five hundred female donkeys, and a very great household; so that this man was the greatest of all the men of the east.
| ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם׃ |
4 And his sons went and feasted in their houses, every one his day; and sent and called for their three sisters to eat and to drink with them.
| והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם׃ |
5 And it was so, when the days of their feasting were ended, that Job sent and sanctified them, and rose early in the morning, and offered burnt offerings according to the number of them all: for Job said, It may be that my sons have sinned, and cursed God in their hearts. Thus did Job continually.
| ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים׃ |
6 Now there was a day when the sons of God came to present themselves before the LORD, and Satan came also among them.
| ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם׃ |
7 And the LORD said to Satan, From where comest thou? Then Satan answered the LORD, and said, fFrom going to and fro on the earth, and from walking up and down upon it.
| ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃ |
8 And the LORD said to Satan, Hast thou considered my servant Job, that there is none like him on the earth, a perfect and an upright man, one that feareth God, and turneth away from evil?
| ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃ |
9 Then Satan answered the LORD, and said, Doth Job fear God for nothing?
| ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃ |
10 Hast not thou made an hedge about him, and about his house, and about all that he hath on every side? thou hast blessed the work of his hands, and his substance is increased in the land.
| הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃ |
11 But put forth thy hand now, and touch all that he hath, and he will curse thee to thy face.
| ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃ |
12 And the LORD said to Satan, Behold, all that he hath is in thy power; only upon himself put not forth thy hand. So Satan went forth from the presence of the LORD.
| ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃ |
13 And there was a day when his sons and his daughters were eating and drinking wine in their eldest brother’s house:
| ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ |
14 And there came a messenger to Job, and said, The oxen were plowing, and the donkeys feeding beside them:
| ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם׃ |
15 And the Sabeans fell upon them, and took them away; yea, they have slain the servants with the edge of the sword; and I only have escaped alone to tell thee.
| ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ |
16 While he was yet speaking, there came also another, and said, The fire of God hath fallen from heaven, and hath burned up the sheep, and the servants, and consumed them; and I only have escaped alone to tell thee.
| עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ |
17 While he was yet speaking, there came also another, and said, The Chaldeans made three bands, and fell upon the camels, and have carried them away, yea, and slain the servants with the edge of the sword; and I only have escaped alone to tell thee.
| עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ |
18 While he was yet speaking, there came also another, and said, Thy sons and thy daughters were eating and drinking wine in their eldest brother’s house:
| עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ |
19 And, behold, there came a great wind from the wilderness, and smote the four corners of the house, and it fell upon the young men, and they are dead; and I only have escaped alone to tell thee.
| והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ |
20 Then Job arose, and tore his mantle, and shaved his head, and fell upon the ground, and worshipped,
| ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו׃ |
21 And said, Naked came I from my mother’s womb, and naked shall I return there: the LORD gave, and the LORD hath taken away; blessed be the name of the LORD.
| ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃ |
22 In all this Job sinned not, nor charged God foolishly.
| בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים׃ |
