Jeremiah 31
1 At the same time, saith the LORD, I will be the God of all the families of Israel, and they shall be my people.
| בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם |
2 Thus saith the LORD, The people who were left by the sword found grace in the wilderness; even Israel, when I went to cause him to rest.
| כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל |
3 The LORD appeared of old to me, saying, I have loved thee with an everlasting love: therefore with lovingkindness have I drawn thee.
| מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד |
4 Again I will build thee, and thou shalt be built, O virgin of Israel: thou shalt again be adorned with thy tabrets, and shalt go forth in the dances of them that make merry.
| עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים |
5 Thou shalt yet plant vines upon the mountains of Samaria: the planters shall plant, and shall eat them as common things.
| עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו |
6 For there shall be a day, that the watchmen upon the mount Ephraim shall cry, Arise ye, and let us go up to Zion to the LORD our God.
| כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו |
7 For thus saith the LORD; Sing with gladness for Jacob, and shout among the chief of the nations: proclaim ye, praise ye, and say, O LORD, save thy people, the remnant of Israel.
| כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל |
8 Behold, I will bring them from the north country, and gather them from the ends of the earth, and with them the blind and the lame, the woman with child and her that travaileth with child together: a great company shall return there.
| הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ--בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה |
9 They shall come with weeping, and with supplications will I lead them: I will cause them to walk by the rivers of waters in a straight way, in which they shall not stumble: for I am a father to Israel, and Ephraim is my firstborn.
| בבכי יבאו ובתחנונים אובילם--אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא |
10 Hear the word of the LORD, O ye nations, and declare it in the isles afar off, and say, He that scattered Israel will gather him, and keep him, as a shepherd doth his flock.
| שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו |
11 For the LORD hath redeemed Jacob, and ransomed him from the hand of him that was stronger than he.
| כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו |
12 Therefore they shall come and sing in the height of Zion, and shall flow together to the goodness of the LORD, for grain, and for wine, and for oil, and for the young of the flock and of the herd: and their soul shall be as a watered garden; and they shall not sorrow any more at all.
| ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד |
13 Then shall the virgin rejoice in the dance, both young men and old together: for I will turn their mourning into joy, and will comfort them, and make them rejoice from their sorrow.
| אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם |
14 And I will abundantly satisfy the soul of the priests with fatness, and my people shall be satisfied with my goodness, saith the LORD.
| ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה |
15 Thus saith the LORD; A voice was heard in Ramah, lamentation, and bitter weeping; Rachel weeping for her children refused to be comforted for her children, because they were not.
| כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים--רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו |
16 Thus saith the LORD; Restrain thy voice from weeping, and thy eyes from tears: for thy work shall be rewarded, saith the LORD; and they shall come again from the land of the enemy.
| כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב |
17 And there is hope in thy end, saith the LORD, that thy children shall come again to their own border.
| ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם |
18 I have surely heard Ephraim bemoaning himself thus; Thou hast chastised me, and I was chastised, as a bull unaccustomed to the yoke: turn thou me, and I shall be turned; for thou art the LORD my God.
| שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי |
19 Surely after I was turned, I repented; and after I was instructed, I smote upon my thigh: I was ashamed, and even confounded, because I bore the reproach of my youth.
| כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי |
20 Is Ephraim my dear son? is he a pleasant child? for since I spoke against him, I do earnestly remember him still: therefore my heart is troubled for him; I will surely have mercy upon him, saith the LORD.
| הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים--כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו--רחם ארחמנו נאם יהוה |
21 Set thee up waymarks, make thee high heaps: set thy heart toward the highway, even the way which thou wentest: turn again, O virgin of Israel, turn again to these thy cities.
| הציבי לך צינים שמי לך תמרורים--שתי לבך למסלה דרך הלכתי (הלכת) שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה |
22 How long wilt thou wander about, O thou backsliding daughter? for the LORD hath created a new thing in the earth, A woman shall encompass a man.
| עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר |
23 Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel; As yet they shall use this speech in the land of Judah and in its cities, when I shall bring again their captives; The LORD bless thee, O habitation of justice, mountain of holiness.
| כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש |
24 And there shall dwell in Judah itself, and in all its cities together, farmers, and they that go forth with flocks.
| וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר |
25 For I have abundantly satisfied the weary soul, and I have replenished every sorrowful soul.
| כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי |
26 Upon this I awoke, and beheld; and my sleep was sweet to me.
| על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי |
27 Behold, the days come, saith the LORD, that I will sow the house of Israel and the house of Judah with the seed of man, and with the seed of beast.
| הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה |
28 And it shall come to pass, that as I have watched over them, to pluck up, and to break down, and to throw down, and to destroy, and to afflict; so will I watch over them, to build, and to plant, saith the LORD.
| והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס--ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה |
29 In those days they shall say no more, The fathers have eaten a sour grape, and the children’s teeth are set on edge.
| בימים ההם--לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה |
30 But every one shall die for his own iniquity: every man that eateth the sour grape, his teeth shall be set on edge.
| כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו |
31 Behold, the days come, saith the LORD, that I will make a new covenant with the house of Israel, and with the house of Judah:
| הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה--ברית חדשה |
32 Not according to the covenant that I made with their fathers in the day that I took them by the hand to bring them out of the land of Egypt; which my covenant they broke, although I was an husband to them, saith the LORD:
| לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם--נאם יהוה |
33 But this shall be the covenant that I will make with the house of Israel; After those days, saith the LORD, I will put my law in their inward parts, and write it in their hearts; and will be their God, and they shall be my people.
| כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם |
34 And they shall teach no more every man his neighbour, and every man his brother, saying, Know the LORD: for they shall all know me, from the least of them to the greatest of them, saith the LORD: for I will forgive their iniquity, and I will remember their sin no more.
| ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה--כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד |
35 Thus saith the LORD, who giveth the sun for a light by day, and the ordinances of the moon and of the stars for a light by night, who divideth the sea when its waves roar; The LORD of hosts is his name:
| כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו |
36 If those ordinances depart from before me, saith the LORD, then the seed of Israel also shall cease from being a nation before me for ever.
| אם ימשו החקים האלה מלפני--נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני--כל הימים |
37 Thus saith the LORD; If heaven above can be measured, and the foundations of the earth searched out beneath, I will also cast off all the seed of Israel for all that they have done, saith the LORD.
| כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו--נאם יהוה |
38 Behold, the days come, saith the LORD, that the city shall be built to the LORD from the tower of Hananeel to the gate of the corner.
| הנה ימים (באים) נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה |
39 And the measuring line shall yet go forth straight forward over the hill Gareb, and shall turn toward Goath.
| ויצא עוד קוה (קו) המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה |
40 And the whole valley of the dead bodies, and of the ashes, and all the fields to the brook of Kidron, to the corner of the horse gate toward the east, shall be holy to the LORD; it shall not be plucked up, nor thrown down any more for ever.
| וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות (השדמות) עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה--קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם |
