Hebrews 10

1 For the law having a shadow of good things to come, and not the very image of the things, can never with those sacrifices which they offered year by year continually make the comers to them perfect.

התורה רק רומזת על הברכות שהביא לנו המשיח; התורה עצמה לא יכלה לתת את אותן הברכות, ולכן לא היה בכוחה לטהר באופן מוחלט את מקריבי הקורבנות שבאו מדי שנה.

2 For then would they not have ceased to be offered? because that the worshippers once cleansed should have had no more conscience of sins.

אילו יכלה התורה לטהר אותם באופן מושלם, אזי היה מספיק קורבן אחד; מקריבי הקורבנות היו מקבלים סליחת חטאים פעם אחת ולתמיד ומצפונם היה נקי מחטא.

3 But in those sacrifices there is a remembrance again made of sins every year.

אולם המציאות שונה: הקורבנות שהקריבו החוטאים מדי שנה הזכירו להם שוב ושוב את אשמתם וחטאיהם, במקום שיטהרו אותם!

4 For it is not possible that the blood of bulls and of goats should take away sins.

מדוע? מפני שדם הפרים והשעירים אינו יכול לטהר מחטא.

5 Therefore when he cometh into the world, he saith, Sacrifice and offering thou wouldest not, but a body hast thou prepared me:

משום כך, כאשר בא המשיח לעולם אמר:”זבח ומנחה לא חפצת, גוף כוננת לי,

6 In burnt offerings and sacrifices for sin thou hast had no pleasure.

עולה וחטאה לא שאלת“. כלומר, המשיח אומר שהוא יודע כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים, ועל כן הכין למשיח גוף שיוקרב כקורבן.

7 Then said I, Lo, I come ( in the volume of the book it is written of me, ) to do thy will, O God.

ועוד אמר:”הנה באתי – במגילת ספר כתוב עלי – לעשות רצונך, אלוהי“.

8 Before when he said, Sacrifice and offering and burnt offerings and offering for sin thou wouldest not, neither hadst pleasure in them; which are offered by the law;

לאחר שאומר המשיח כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים שדורשת התורה,

9 Then said he, Lo, I come to do thy will, O God. He taketh away the first, that he may establish the second.

הוא מוסיף:”הנה באתי לעשות רצונך, אלוהי“. המשיח ביטל את הברית הישנה כדי לתת תוקף לברית החדשה,

10 By that will we are sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once for all.

ובברית חדשה זאת נסלחו לנו חטאינו, טוהרנו וקודשנו על־ידי קורבנו של המשיח למעננו – קורבן שהוקרב פעם אחת ולתמיד.

11 And every priest standeth daily ministering and offering often the same sacrifices, which can never take away sins:

על־פי הברית הישנה, על־פי התורה, הקריבו הכוהנים מדי יום קורבנות שמעולם לא יכלו לטהר מחטא.

12 But this man, after he had offered one sacrifice for sins for ever, sat down on the right hand of God;

ואילו המשיח, לאחר שהקריב את עצמו לאלוהים בעד חטאים כקורבן אחד ולתמיד, ישב לנצח על כסא הכבוד לימין האלוהים.

13 From henceforth waiting till his enemies are made his footstool.

ומאז הוא מצפה שכל אויביו יוכנעו לרגליו.

14 For by one offering he hath perfected for ever them that are sanctified.

כי על־ידי הקורבן האחד השלים המשיח לנצח את פועלו למען אלה שאותם הוא משחרר מחטא.

15 Of this the Holy Spirit also is a witness to us: for after that he had said before,

רוח הקודש מאשר דברים אלה באמירתו:

16 This is the covenant that I will make with them after those days, saith the Lord, I will put my laws into their hearts, and in their minds will I write them;

”זאת הברית אשר אכרת את בית־ישראל אחרי הימים ההם, נאם ה׳: נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה…

17 And their sins and iniquities will I remember no more.

כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד“.

18 Now where remission of these is, there is no more offering for sin.

ואם נסלחו החטאים אחת ולתמיד, הרי שאין צורך בקורבנות נוספים כדי להשתחרר מהחטא.

19 Having therefore, brethren, boldness to enter into the holiest by the blood of Jesus,

אם כן, אחי, מאחר שדם המשיח מאפשר לנו עתה לבוא בביטחון אל קודש הקודשים

20 By a new and living way, which he hath consecrated for us, through the veil, that is to say, his flesh;

בדרך חדשה וחיה, (דרך שפילס למעננו המשיח בקרעו את הפרוכת שהיא גופו),

21 And having an high priest over the house of God;

ומאחר שיש לנו כהן גדול הממונה על בית אלוהים,

22 Let us draw near with a true heart in full assurance of faith, having our hearts sprinkled from an evil conscience, and our bodies washed with pure water.

הבה ניכנס פנימה – אל אלוהים עצמו – בלב שלם ובביטחון מלא, מתוך ידיעה שלבנו ונפשנו טוהרו על־ידי דם המשיח שנשפך, וגופנו נרחץ במים טהורים.

23 Let us hold fast the profession of our faith without wavering; ( for he is faithful that promised; )

עתה יכולים אנו לצפות לישועה שהבטיח לנו אלוהים. אין לנו כל ספק שאלוהים באמת יקיים את הבטחתו, ואנו יכולים להכריז על כך לפני כולם.

24 And let us consider one another to stir up to love and to good works:

כהוקרה על כל מה שאלוהים עשה למעננו, הבה נקדיש תשומת־לב איש לרעהו, נעודד ונאהב איש את אחיו ונעזור זה לזה.

25 Not forsaking the assembling of ourselves, as the manner of some is; but exhorting one another: and so much the more, as ye see the day approaching.

אל תזניחו את אסיפות הקהילה שלכם כפי שנוהגים אחדים מכם, אלא השתדלו כמיטב יכולתכם לעזור לאמונת הזולת, במיוחד עתה כשאנו רואים שקרב יום בואו של המשיח.

26 For if we sin wilfully after we have received the knowledge of the truth, there remaineth no more sacrifice for sins,

אם אנו חוטאים בזדון לאחר שידענו את האמת והאמנו במשיח, קורבנו של המשיח אינו מכפר על חטאינו.

27 But a certain fearful expectation of judgment and fiery indignation, which shall devour the adversaries.

כן, מי שדחה את המשיח לאחר שידע את האמת, יוכל לצפות רק לעונש נורא – עונש שיבוא בעקבות זעמו של אלוהים אשר ישמיד את כל אויביו.

28 He that despised Moses’ law died without mercy under two or three witnesses:

הרי אם אדם שסירב לקיים את תורת משה נידון למוות ללא רחמים (בתנאי ששניים, שלושה עדים ראוהו בחטאו),

29 Of how much more severe punishment, suppose ye, shall he be thought worthy, who hath trodden under foot the Son of God, and hath counted the blood of the covenant, by which he was sanctified, an unholy thing, and hath done despite to the Spirit of grace?

תארו לעצמכם מה נורא יהיה עונשם של אלה שרומסים ברגליהם את בן־האלוהים, שמחללים את דם הברית הקדוש, ושמחרפים את רוח הקודש שמביא רחמים לבני־האדם.

30 For we know him that hath said, Vengeance belongeth to me, I will recompense, saith the Lord. And again, The Lord shall judge his people.

כי אנו מכירים היטב את מי שאמר:”לי נקם ושלם“. ו”ידין ה׳ עמו“.

31 It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.

מה נורא ליפול בידי אלוהים חיים!

32 But call to remembrance the former days, in which, after ye were illuminated, ye endured a great fight of afflictions;

לעולם אל תשכחו את הימים הנפלאים שבהם למדתם לראשונה על המשיח. לאחר שנפקחו עיניכם וראיתם את האמת נשארתם נאמנים למשיח, אף כי מחיר הנאמנות הזאת היא סבל נורא.

33 Partly, while ye were made a gazingstock both by reproaches and afflictions; and partly, while ye became companions of them that were so used.

לפעמים לעגו לכם והכו אתכם, ופעמים אחרות אתם בעצמכם השתתפתם בצערם של הסובלים כמוכם.

34 For ye had compassion of me in my bonds, and took joyfully the plundering of your goods, knowing in yourselves that ye have in heaven a better and an enduring substance.

ריחמתם על אחיכם שהושלכו לכלא, וקיבלתם בשמחה את העובדה שכל רכושכם נגזל, כי ידעתם שמצפה לכם בשמים אוצר טוב מזה – אוצר שיהיה שלכם לנצח.

35 Cast not away therefore your confidence, which hath great recompence of reward.

יקרה אשר יקרה, שימרו על ביטחונכם באדוננו! זכרו, ביטחונכם זה יזכה אתכם בשכר רב.

36 For ye have need of patience, that, after ye have done the will of God, ye may receive the promise.

אם אתם רוצים שה׳ יקיים את כל אשר הבטיח לכם, עליכם למלא בסבלנות את רצונו,

37 For yet a little while, and he that is coming will come, and will not tarry.

כי בואו לא יתעכב עוד זמן רב.

38 Now the just shall live by faith: but if any man shall draw back, my soul shall have no pleasure in him.

אלה שאמונתם הקנתה להם מעמד של צדיקים בעיני אלוהים, צריכים לחיות באמונה ולבטוח באלוהים שיספק את כל מחסורם. אם ייסוגו, אלוהים לא ירצה בהם יותר.

39 But we are not of them who draw back to perdition; but of them that believe to the saving of the soul.

אבל אנחנו איננו מן הנסוגים ואיננו מפנים עורף לאלוהים, כי בכך נחרוץ את גזר דיננו. אנחנו מאמינים באלוהים מושיענו.