Genesis 44
1 And he commanded the steward of his house, saying, Fill the men’s sacks with food, as much as they can carry, and put every man’s money in his sack’s mouth.
| ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃ |
2 And put my cup, the silver cup, in the sack’s mouth of the youngest, and his grain money. And he did according to the word that Joseph had spoken.
| ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃ |
3 As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their donkeys.
| הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃ |
4 And when they had gone out of the city, and were not yet far off, Joseph said to his steward, Arise, follow after the men; and when thou dost overtake them, say to them, Why have ye rewarded evil for good?
| הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃ |
5 Is not this the cup in which my lord drinketh, and by which indeed he divineth? ye have done evil in so doing.
| הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃ |
6 And he overtook them, and he spoke to them these same words.
| וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃ |
7 And they said to him, Why saith my lord these words? Far be it from us that thy servants should do according to this thing:
| ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃ |
8 Behold, the money, which we found in our sacks’ mouths, we brought again to thee from the land of Canaan: how then should we steal from thy lord’s house silver or gold?
| הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃ |
9 With whomever of thy servants it shall be found, both let him die, and we also will be my lord’s slaves.
| אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃ |
10 And he said, Now also let it be according to your words: he with whom it shall be found shall be my servant; and ye shall be blameless.
| ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃ |
11 Then they speedily took down every man his sack to the ground, and opened every man his sack.
| וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃ |
12 And he searched, and began at the eldest, and stopped at the youngest: and the cup was found in Benjamin’s sack.
| ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃ |
13 Then they tore their clothes, and loaded every man his donkey, and returned to the city.
| ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃ |
14 And Judah and his brethren came to Joseph’s house; for he was yet there: and they fell before him on the ground.
| ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃ |
15 And Joseph said to them, What deed is this that ye have done? knew ye not that such a man as I can certainly divine?
| ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃ |
16 And Judah said, What shall we say to my lord? what shall we speak? or how shall we clear ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants: behold, we are my lord’s servants, both we, and he also with whom the cup is found.
| ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃ |
17 And he said, Far be it from me that I should do so: the man in whose hand the cup is found, he shall be my servant; and as for you, go in peace to your father.
| ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃ |
18 Then Judah came near to him, and said, O my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord’s ears, and let not thy anger burn against thy servant: for thou art even as Pharaoh.
| ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃ |
19 My lord asked his servants, saying, Have ye a father, or a brother?
| אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃ |
20 And we said to my lord, We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother, and his father loveth him.
| ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃ |
21 And thou saidst to thy servants, Bring him down to me, that I may set my eyes upon him.
| ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃ |
22 And we said to my lord, The lad cannot leave his father: for if he should leave his father, his father would die.
| ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃ |
23 And thou saidst to thy servants, Except your youngest brother shall come down with you, ye shall see my face no more.
| ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃ |
24 And it came to pass when we came to thy servant my father, we told him the words of my lord.
| ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃ |
25 And our father said, Go again, buy us a little food.
| ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃ |
26 And we said, We cannot go down: if our youngest brother shall be with us, then will we go down: for we may not see the man’s face, except our youngest brother shall be with us.
| ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃ |
27 And thy servant my father said to us, Ye know that my wife bore me two sons:
| ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃ |
28 And the one went out from me, and I said, Surely he is torn in pieces; and I have not seen him since:
| ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃ |
29 And if ye take this also from me, and harm shall befall him, ye shall bring down my gray hairs with sorrow to the grave. (Sheol h7585)
| ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃ (Sheol h7585) |
30 Now therefore when I come to thy servant my father, and the lad is not with us; seeing that his life is bound up in the lad’s life;
| ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃ |
31 It shall come to pass, when he seeth that the lad is not with us, that he will die: and thy servants shall bring down the gray hairs of thy servant our father with sorrow to the grave. (Sheol h7585)
| והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ (Sheol h7585) |
32 For thy servant became surety for the lad to my father, saying, If I bring him not to thee, then I shall bear the blame to my father for ever.
| כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃ |
33 Now therefore, I pray thee, let thy servant abide instead of the lad a slave to my lord; and let the lad return with his brethren.
| ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃ |
34 For how shall I return to my father, and the lad be not with me? lest perhaps I see the evil that shall come on my father.
| כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃ |
