Genesis 37
1 And Jacob dwelt in the land in which his father was a stranger, in the land of Canaan.
| וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃ |
2 These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren; and the lad was with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father’s wives: and Joseph brought to his father their bad report.
| אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃ |
3 Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age: and he made him a coat of many colours.
| וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃ |
4 And when his brethren saw that their father loved him more than all his brethren, they hated him, and could not speak peaceably to him.
| ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃ |
5 And Joseph dreamed a dream, and he told it to his brethren: and they hated him yet the more.
| ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃ |
6 And he said to them, Hear, I pray you, this dream which I have dreamed:
| ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃ |
7 For, behold, we were binding sheaves in the field, and, lo, my sheaf arose, and also stood upright; and, behold, your sheaves stood around, and made obeisance to my sheaf.
| והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃ |
8 And his brethren said to him, Shalt thou indeed reign over us? or shalt thou indeed have dominion over us? And they hated him yet the more for his dreams, and for his words.
| ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃ |
9 And he dreamed yet another dream, and told it to his brethren, and said, Behold, I have dreamed a dream more; and, behold, the sun and the moon and the eleven stars made obeisance to me.
| ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃ |
10 And he told it to his father, and to his brethren: and his father rebuked him, and said to him, What is this dream that thou hast dreamed? Shall I and thy mother and thy brethren indeed come to bow down ourselves to thee to the earth?
| ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃ |
11 And his brethren envied him; but his father observed the saying.
| ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃ |
12 And his brethren went to feed their father’s flock in Shechem.
| וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃ |
13 And Israel said to Joseph, Do not thy brethren feed the flock in Shechem? come, and I will send thee to them. And he said to him, Here am I.
| ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃ |
14 And he said to him, Go, I pray thee, see whether it is well with thy brethren, and well with the flocks; and bring me word again. So he sent him from the vale of Hebron, and he came to Shechem.
| ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃ |
15 And a certain man found him, and, behold, he was wandering in the field: and the man asked him, saying, What seekest thou?
| וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃ |
16 And he said, I seek my brethren: tell me, I pray thee, where they feed their flocks.
| ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃ |
17 And the man said, They have departed from here; for I heard them say, Let us go to Dothan. And Joseph went after his brethren, and found them in Dothan.
| ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃ |
18 And when they saw him afar off, even before he came near to them, they conspired against him to slay him.
| ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ |
19 And they said one to another, Behold, this dreamer is coming.
| ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ |
20 Come now therefore, and let us slay him, and cast him into some pit, and we will say, Some evil beast hath devoured him: and we shall see what will become of his dreams.
| ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃ |
21 And Reuben heard it, and he delivered him from their hands; and said, Let us not kill him.
| וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃ |
22 And Reuben said to them, Shed no blood, cast him into this pit that is in the wilderness, and lay no hand upon him; that he might deliver him from their hands, to bring him back to his father.
| ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃ |
23 And it came to pass, when Joseph had come to his brethren, that they stripped Joseph of his coat, his coat of many colours that was on him;
| ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃ |
24 And they took him, and cast him into a pit: and the pit was empty, there was no water in it.
| ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃ |
25 And they sat down to eat bread: and they lifted up their eyes and looked, and, behold, a company of Ishmaelites came from Gilead with their camels bearing spicery and balm and myrrh, going to carry them down to Egypt.
| וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃ |
26 And Judah said to his brethren, What profit is it if we slay our brother, and conceal his blood?
| ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃ |
27 Come, and let us sell him to the Ishmaelites, and let not our hand be upon him; for he is our brother our flesh. And his brethren were content.
| לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃ |
28 Then there passed by Midianites merchants; and they drew and lifted Joseph out of the pit, and sold Joseph to the Ishmaelites for twenty pieces of silver: and they brought Joseph into Egypt.
| ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃ |
29 And Reuben returned to the pit; and, behold, Joseph was not in the pit; and he tore his clothes.
| וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃ |
30 And he returned to his brethren, and said, The child is not; and I, where shall I go?
| וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃ |
31 And they took Joseph’s coat, and killed a kid of the goats, and dipped the coat in the blood;
| ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃ |
32 And they sent the coat of many colours, and they brought it to their father; and said, This have we found: know now whether it is thy son’s coat or not.
| וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃ |
33 And he knew it, and said, It is my son’s coat; an evil beast hath devoured him; Joseph is without doubt torn in pieces.
| ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃ |
34 And Jacob tore his clothes, and put sackcloth on his loins, and mourned for his son many days.
| ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃ |
35 And all his sons and all his daughters rose up to comfort him; but he refused to be comforted; and he said, For I will go down into the grave to my son mourning. Thus his father wept for him. (Sheol h7585)
| ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ (Sheol h7585) |
36 And the Midianites sold him into Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh’s, and captain of the guard.
| והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ |
