Genesis 30
1 And when Rachel saw that she bore Jacob no children, Rachel envied her sister; and said to Jacob, Give me children, or else I die.
| ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ |
2 And Jacob’s anger was kindled against Rachel: and he said, Am I in God’s stead, who hath withheld from thee the fruit of the womb?
| ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ |
3 And she said, Behold my maid Bilhah, go in to her; and she shall bear upon my knees, that I may also have children by her.
| ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ |
4 And she gave him Bilhah her handmaid for a wife: and Jacob went in to her.
| ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ |
5 And Bilhah conceived, and bore Jacob a son.
| ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ |
6 And Rachel said, God hath judged me, and hath also heard my voice, and hath given me a son: therefore she called his name Dan.
| ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ |
7 And Bilhah Rachel’s maid conceived again, and bore Jacob a second son.
| ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ |
8 And Rachel said, With great wrestlings have I wrestled with my sister, and I have prevailed: and she called his name Naphtali.
| ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ |
9 When Leah saw that she had stopped bearing, she took Zilpah her maid, and gave her Jacob for a wife.
| ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ |
10 And Zilpah Leah’s maid bore Jacob a son.
| ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ |
11 And Leah said, A troop cometh: and she called his name Gad.
| ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ |
12 And Zilpah Leah’s maid bore Jacob a second son.
| ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ |
13 And Leah said, Happy am I, for the daughters will call me blessed: and she called his name Asher.
| ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ |
14 And Reuben went in the days of wheat harvest, and found mandrakes in the field, and brought them to his mother Leah. Then Rachel said to Leah, Give me, I pray thee, of thy son’s mandrakes.
| וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ |
15 And she said to her, Is it a small matter that thou hast taken my husband? and wouldest thou take away my son’s mandrakes also? And Rachel said, Therefore he shall lie with thee to night for thy son’s mandrakes.
| ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ |
16 And Jacob came from the field in the evening, and Leah went out to meet him, and said, Thou must come in to me; for surely I have hired thee with my son’s mandrakes. And he lay with her that night.
| ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ |
17 And God hearkened to Leah, and she conceived, and bore Jacob the fifth son.
| וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ |
18 And Leah said, God hath given me my hire, because I have given my maiden to my husband: and she called his name Issachar.
| ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ |
19 And Leah conceived again, and bore Jacob the sixth son.
| ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ |
20 And Leah said, God hath bestowed on me with a good dowry; now will my husband dwell with me, because I have borne him six sons: and she called his name Zebulun.
| ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ |
21 And afterwards she bore a daughter, and called her name Dinah.
| ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ |
22 And God remembered Rachel, and God hearkened to her, and opened her womb.
| ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ |
23 And she conceived, and bore a son; and said, God hath taken away my reproach:
| ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ |
24 And she called his name Joseph; and said, The LORD shall add to me another son.
| ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ |
25 And it came to pass, when Rachel had borne Joseph, that Jacob said to Laban, Send me away, that I may go to my own place, and to my country.
| ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ |
26 Give me my wives and my children, for whom I have served thee, and let me go: for thou knowest my service which I have done thee.
| תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ |
27 And Laban said to him, I pray thee, if I have found favour in thine eyes, tarry: for I have learned by experience that the LORD hath blessed me for thy sake.
| ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ |
28 And he said, Appoint me thy wages, and I will give it.
| ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ |
29 And he said to him, Thou knowest how I have served thee, and how thy cattle were with me.
| ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ |
30 For it was little which thou hadst before I came, and it is now increased to a multitude; and the LORD hath blessed thee since my coming: and now when shall I provide for my own house also?
| כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ |
31 And he said, What shall I give thee? And Jacob said, Thou shalt not give me any thing: if thou wilt do this thing for me, I will again feed and keep thy flock:
| ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ |
32 I will pass through all thy flock to day, removing from there all the speckled and spotted cattle, and all the brown cattle among the sheep, and the spotted and speckled among the goats: and of such shall be my hire.
| אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ |
33 So shall my righteousness answer for me in time to come, when it shall come for my hire before thy face: every one that is not speckled and spotted among the goats, and brown among the sheep, that shall be accounted stolen with me.
| וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ |
34 And Laban said, Behold, I would it might be according to thy word.
| ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ |
35 And he removed that day the male goats that were striped and spotted, and all the female goats that were speckled and spotted, every one that had some white in it, and all the brown among the sheep, and gave them into the hands of his sons.
| ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ |
36 And he set three days’ journey between himself and Jacob: and Jacob fed the rest of Laban’s flocks.
| וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ |
37 And Jacob took to him rods of green poplar, and of the hazel and chesnut tree; and peeled white stripes in them, and made the white appear which was in the rods.
| ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ |
38 And he set the rods which he had peeled before the flocks in the gutters in the watering troughs when the flocks came to drink, that they should conceive when they came to drink.
| ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ |
39 And the flocks conceived before the rods, and brought forth cattle striped, speckled, and spotted.
| ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ |
40 And Jacob separated the lambs, and set the faces of the flocks toward the striped, and all the brown in the flock of Laban; and he put his own flocks by themselves, and put them not with Laban’s cattle.
| והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ |
41 And it came to pass, whenever the stronger cattle conceived, that Jacob laid the rods before the eyes of the cattle in the gutters, that they might conceive among the rods.
| והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ |
42 But when the cattle were feeble, he put them not in: so the feebler were Laban’s, and the stronger Jacob’s.
| ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ |
43 And the man increased exceedingly, and had many cattle, and female and male servants, and camels, and donkeys.
| ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ |
