Genesis 18
1 And the LORD appeared to him in the plains of Mamre: and he sat in the tent door in the heat of the day;
| וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃ |
2 And he lifted up his eyes and looked, and, lo, three men stood by him: and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed himself toward the ground,
| וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃ |
3 And said, My Lord, if now I have found favour in thy sight, pass not away, I pray thee, from thy servant:
| ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃ |
4 Let a little water, I pray you, be brought, and wash your feet, and rest yourselves under the tree:
| יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃ |
5 And I will bring a morsel of bread, and comfort ye your hearts; after that you shall pass on: for therefore are ye come to your servant. And they said, So do, as thou hast said.
| ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃ |
6 And Abraham hastened into the tent to Sarah, and said, Make ready quickly three measures of fine meal, knead it, and make cakes upon the hearth.
| וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃ |
7 And Abraham ran to the herd, and brought a calf tender and good, and gave it to a young man; and he hasted to dress it.
| ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃ |
8 And he took butter, and milk, and the calf which he had dressed, and set it before them; and he stood by them under the tree, and they ate.
| ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃ |
9 And they said to him, Where is Sarah thy wife? And he said, Behold, in the tent.
| ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃ |
10 And he said, I will certainly return to thee according to the time of life; and, lo, Sarah thy wife shall have a son. And Sarah heard it in the tent door, which was behind him.
| ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃ |
11 Now Abraham and Sarah were old and well advanced in years; and it ceased to be with Sarah after the manner of women.
| ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃ |
12 Therefore Sarah laughed within herself, saying, After I am become old shall I have pleasure, my lord being old also?
| ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃ |
13 And the LORD said to Abraham, Why did Sarah laugh, saying, Shall I certainly bear a child, who am old?
| ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ |
14 Is any thing too hard for the LORD? At the time appointed I will return to thee, according to the time of life, and Sarah shall have a son.
| היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ |
15 Then Sarah denied, saying, I laughed not; for she was afraid. And he said, Nay; but thou didst laugh.
| ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃ |
16 And the men rose up from there, and looked toward Sodom: and Abraham went with them to bring them on the way.
| ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃ |
17 And the LORD said, Shall I hide from Abraham that thing which I do;
| ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ |
18 Seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him?
| ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃ |
19 For I know him, that he will command his children and his household after him, and they shall keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; that the LORD may bring upon Abraham that which he hath spoken of him.
| כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃ |
20 And the LORD said, Because the cry of Sodom and Gomorrah is great, and because their sin is very grievous;
| ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ |
21 I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come to me; and if not, I will know.
| ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃ |
22 And the men turned their faces from there, and went toward Sodom: but Abraham stood yet before the LORD.
| ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ |
23 And Abraham drew near, and said, Wilt thou also destroy the righteous with the wicked?
| ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃ |
24 Suppose there are fifty righteous within the city: wilt thou also destroy and not spare the place for the fifty righteous that are in it?
| אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃ |
25 That be far from thee to do after this manner, to slay the righteous with the wicked: and that the righteous should be as the wicked, that be far from thee: Shall not the Judge of all the earth do right?
| חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃ |
26 And the LORD said, If I find in Sodom fifty righteous within the city, then I will spare all the place for their sakes.
| ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃ |
27 And Abraham answered and said, Behold now, I who am dust and ashes, have taken upon me to speak to the Lord.
| ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃ |
28 Suppose there shall lack five of the fifty righteous: wilt thou destroy all the city for lack of five? And he said, If I find there forty and five, I will not destroy it.
| אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃ |
29 And he spoke to him yet again, and said, Suppose there shall be forty found there. And he said, I will not do it for forty’s sake.
| ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃ |
30 And he said, O let not the Lord be angry, and I will speak: Suppose there shall thirty be found there. And he said, I will not do it, if I find thirty there.
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃ |
31 And he said, Behold now, I have taken upon me to speak to the Lord: Suppose there shall be twenty found there. And he said, I will not destroy it for twenty’s sake.
| ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ |
32 And he said, O let not the Lord be angry, and I will speak yet but this once: Suppose ten shall be found there. And he said, I will not destroy it for ten’s sake.
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ |
33 And the LORD went his way, as soon as he had finished speaking with Abraham: and Abraham returned to his place.
| וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃ |
