Deuteronomy 24
1 When a man hath taken a wife, and married her, and it shall come to pass that she findeth no favour in his eyes, because he hath found some uncleanness in her: then let him write her a bill of divorcement, and give it in her hand, and send her out of his house.
| כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו |
2 And when she hath departed from his house, she may go and be another man’s wife.
| ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר |
3 And if the latter husband shall hate her, and write her a bill of divorcement, and give it in her hand, and send her out of his house; or if the latter husband shall die, who took her to be his wife;
| ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה |
4 Her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife, after that she is defiled; for that is abomination before the LORD: and thou shalt not cause the land to sin, which the LORD thy God giveth thee for an inheritance.
| לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה |
5 When a man hath newly taken a wife, he shall not go out to war, neither shall he be charged with any business: but he shall be free at home one year, and shall cheer his wife whom he hath taken.
| כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח |
6 No man shall take the lower or the upper millstone for a pledge: for he taketh a man’s life for a pledge.
| לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל |
7 If a man shall be found stealing from any of his brethren of the children of Israel, and shall make merchandise of him, or sell him; then that thief shall die; and thou shalt remove evil from among you.
| כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך |
8 Take heed in the plague of leprosy, that thou observe diligently, and do according to all that the priests the Levites shall teach you: as I commanded them, so ye shall observe to do.
| השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות |
9 Remember what the LORD thy God did to Miriam by the way, after that ye had come forth from Egypt.
| זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים |
10 When thou dost lend thy brother any thing, thou shalt not go into his house to take his pledge.
| כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו |
11 Thou shalt stand outside, and the man to whom thou dost lend shall bring out the pledge outside to thee.
| בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה |
12 And if the man is poor, thou shalt not sleep with his pledge:
| ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו |
13 In any case thou shalt deliver to him the pledge again when the sun goeth down, that he may sleep in his own raiment, and bless thee: and it shall be righteousness to thee before the LORD thy God.
| השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך |
14 Thou shalt not oppress an hired servant that is poor and needy, whether he is of thy brethren, or of thy strangers that are in thy land within thy gates:
| לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך |
15 At his day thou shalt give him his hire, neither shall the sun go down upon it; for he is poor, and setteth his heart upon it: lest he should cry against thee to the LORD, and it be sin to thee.
| ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא |
16 The fathers shall not be put to death for the children, neither shall the children be put to death for the fathers: every man shall be put to death for his own sin.
| לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו |
17 Thou shalt not pervert the judgment of the stranger, nor of the fatherless; nor take a widow’s raiment for a pledge:
| לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה |
18 But thou shalt remember that thou wast a slave in Egypt, and the LORD thy God redeemed thee from there: therefore I command thee to do this thing.
| וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה |
19 When thou cuttest down thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go again to fetch it: it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow: that the LORD thy God may bless thee in all the work of thy hands.
| כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך |
20 When thou beatest thy olive tree, thou shalt not go over the boughs again: it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow.
| כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה |
21 When thou gatherest the grapes of thy vineyard, thou shalt not glean it afterward: it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow.
| כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה |
22 And thou shalt remember that thou wast a slave in the land of Egypt: therefore I command thee to do this thing.
| וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה |
