Deuteronomy 15
1 At the end of every seven years thou shalt make a release.
| מקץ שבע שנים תעשה שמטה׃ |
2 And this is the manner of the release: Every creditor that lendeth any thing to his neighbour shall release it; he shall not exact it of his neighbour, or of his brother; because it is called the LORD’S release.
| וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה׃ |
3 Of a foreigner thou mayest exact it again: but that which is thine with thy brother thy hand shall release;
| את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך׃ |
4 Except when there shall be no poor among you; for the LORD shall greatly bless thee in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it:
| אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה׃ |
5 Only if thou shalt carefully hearken to the voice of the LORD thy God, to observe to do all these commandments which I command thee this day.
| רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום׃ |
6 For the LORD thy God shall bless thee, as he promised thee: and thou shalt lend to many nations, but thou shalt not borrow; and thou shalt reign over many nations, but they shall not reign over thee.
| כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו׃ |
7 If there shall be among you a poor man of one of thy brethren within any of thy gates in thy land which the LORD the God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy poor brother:
| כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון׃ |
8 But thou shalt open thy hand wide to him, and shalt surely lend him sufficient for his need, in that which he lacketh.
| כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃ |
9 Beware that there be not a thought in thy wicked heart, saying, The seventh year, the year of release, is at hand; and thy eye shall be evil against thy poor brother, and thou shalt give him nothing; and he shall cry to the LORD against thee, and it shall be sin to thee.
| השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ |
10 Thou shalt surely give him, and thy heart shall not be grieved when thou givest to him: because that for this thing the LORD thy God shall bless thee in all thy works, and in all that thou puttest thy hand to.
| נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך׃ |
11 For the poor shall never cease from the land: therefore I command thee, saying, Thou shalt open thy hand wide to thy brother, to thy poor, and to thy needy, in thy land.
| כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃ |
12 And if thy brother, an Hebrew man, or an Hebrew woman, shall be sold to thee, and serve thee six years; then in the seventh year thou shalt let him go free from thee.
| כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃ |
13 And when thou sendest him out free from thee, thou shalt not let him depart empty:
| וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃ |
14 Thou shalt furnish him liberally out of thy flock, and out of thy floor, and out of thy winepress: of that which the LORD thy God hath blessed thee thou shalt give to him.
| העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו׃ |
15 And thou shalt remember that thou wast a slave in the land of Egypt, and the LORD thy God redeemed thee: therefore I command thee this thing this day.
| וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום׃ |
16 And it shall be, if he shall say to thee, I will not leave thee; because he loveth thee and thy house, because he is well with thee;
| והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך׃ |
17 Then thou shalt take an awl, and thrust it through his ear into the door, and he shall be thy servant for ever. And also to thy maidservant thou shalt do likewise.
| ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן׃ |
18 It shall not seem hard to thee, when thou sendest him away free from thee; for he hath been of double the worth of a hired servant to thee, in serving thee six years: and the LORD thy God shall bless thee in all that thou doest.
| לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃ |
19 All the firstling males that come of thy herd and of thy flock thou shalt sanctify to the LORD thy God: thou shalt do no work with the firstling of thy herd, nor shear the firstling of thy flock.
| כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך׃ |
20 Thou shalt eat it before the LORD thy God year by year in the place which the LORD shall choose, thou and thy household.
| לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך׃ |
21 And if there is any blemish in it, as if it is lame, or blind, or hath any ill blemish, thou shalt not sacrifice it to the LORD thy God.
| וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃ |
22 Thou shalt eat it within thy gates: the unclean and the clean person shall eat it alike, as the roebuck, and as the hart.
| בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃ |
23 Only thou shalt not eat its blood; thou shalt pour it upon the ground as water.
| רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים׃ |
