< Acts 18 >

1 After these things Paul departed from Athens, and came to Corinth;
לאחר מכן עזב פולוס את אתונה ובא לקורינתוס.
2 ( And found a certain Jew named Aquila, born in Pontus, lately come from Italy, with his wife Priscilla; (because that Claudius had commanded all Jews to depart from Rome: ) and he came to them.
שם הוא התוודע אל יהודי יליד פונטוס, בשם עקילס, אשר הגיע לא־מזמן מאיטליה יחד עם אשתו פריסקילה. עקילס ופריסקילה נמלטו למעשה מאיטליה, משום שהקיסר קלודיוס ציווה לגרש את כל היהודים מרומא.
3 And because he was of the same trade, he abode with them, and worked: for by their occupation they were tentmakers.
מאחר שהזוג עסק במקצועו של פולוס – אריגת יריעות אוהלים – החליט פולוס לגור בביתם ולעבוד יחד איתם.
4 And he reasoned in the synagogue every sabbath, and persuaded the Jews and the Greeks.
כל שבת ביקר פולוס בבית־הכנסת וניסה לשכנע בדבריו גם את היהודים וגם את היוונים.
5 And when Silas and Timothy had come from Macedonia, Paul was pressed in spirit, and testified to the Jews that Jesus was Christ.
לאחר שהגיעו סילא וטימותיוס ממקדוניה, הקדיש פולוס את כל זמנו להטפה ולהוכחת משיחותו של ישוע ליהודים.
6 And when they opposed them, and blasphemed, he shook his raiment, and said to them, Your blood be upon your own heads; I am clean: from henceforth I will go to the Gentiles.
אולם כשהתנגדו היהודים לפולוס וגידפו את ישוע, ניער פולוס את האבק מבגדיו ואמר:”דמכם בראשכם! עשיתי את המוטל עלי, ומצפוני נקי. מעתה ואילך אלך לגויים!“
7 And he departed from there, and entered into the house of a certain man named Justus, one that worshipped God, whose house was next to the synagogue.
הוא יצא מבית־הכנסת ועבר לגור בביתו של טיטוס יוסטוס, איש ירא־אלוהים שגר בקרבת מקום.
8 And Crispus, the chief ruler of the synagogue, believed on the Lord with all his house; and many of the Corinthians hearing believed, and were baptized.
אולם קריספוס – ראש בית־הכנסת – וכל בני ביתו האמינו באדון. גם קורינתיים רבים שהקשיבו לפולוס האמינו לדבריו ונטבלו במים.
9 Then the Lord spoke to Paul in the night by a vision, Be not afraid, but speak, and hold not thy peace:
לילה אחד דיבר האדון ישוע אל פולוס בחזיון ואמר:”אל תפחד! המשך לבשר ואל תחדל,
10 For I am with thee, and no man shall lay hands on thee to hurt thee: for I have many people in this city.
כי אני איתך! איש לא יפגע בך לרעה, כי אנשים רבים בעיר הזאת שייכים לי.“
11 And he continued there a year and six months, teaching the word of God among them.
וכך נשאר פולוס באותה עיר כשנה וחצי ולימד את דבר אלוהים.
12 And when Gallio was the deputy of Achaia, the Jews made insurrection with one accord against Paul, and brought him to the judgment seat,
אולם כשנתמנה גליון למושל אכיה, ארגנו היהודים הפגנת מחאה נגד פולוס, והעמידוהו לדין לפני המושל.
13 Saying, This man persuadeth men to worship God contrary to the law.
”האיש הזה מסית את בני־האדם לעבוד את אלוהים בדרך המנוגדת לחוק הרומאי!“האשימו אותו.
14 And when Paul was now about to open his mouth, Gallio said to the Jews, If it were a matter of wrong or wicked crimes, O ye Jews, reason would that I should bear with you:
אולם עוד לפני שהספיק פולוס לפתוח את פיו ולהגן על עצמו, פנה גליון אל מאשימיו ואמר:”הקשיבו, יהודים: אילו הבאתם לפני מקרה פשע, הייתי חייב להקשיב לכם,
15 But if it is a question of words and names, and of your law, look ye to it; for I will be no judge of such matters.
אולם כיוון שזוהי שאלה של הגדרות מילוליות, של שמות, מושגים ומונחים בנושא הדת שלכם, טפלו בכך אתם בעצמכם. אינני מעוניין לדון בעניין!“
16 And he drove them from the judgment seat.
והוא גירש אותם מאולם המשפט.
17 Then all the Greeks took Sosthenes, the chief ruler of the synagogue, and beat him before the judgment seat. And Gallio cared for none of those things.
הם הלכו ותפסו את סוסתניס, שנבחר לא־מזמן לראש בית־הכנסת, הכו אותו ועשו בו שפטים לפני כסא המשפט, אך לגליון לא היה אכפת.
18 And Paul after this tarried there yet a good while, and took his leave of the brethren, and sailed from there into Syria, and with him Priscilla and Aquila; having shorn his head in Cenchrea: for he had a vow.
פולוס נשאר בקורינתוס עוד זמן־מה, ולאחר מכן נפרד לשלום מן המאמינים והפליג לסוריה יחד עם פריסקילה ועקילס. בקנכרי גילח פולוס את שער ראשו, משום שנדר נדר מסוים.
19 And he came to Ephesus, and left them there: but he himself entered into the synagogue, and reasoned with the Jews.
כשהגענו לנמל אפסוס, הוא הלך לבית־הכנסת כדי לשוחח עם היהודים.
20 When they desired him to tarry longer time with them, he consented not;
הם ביקשו ממנו להישאר אצלם עוד ימים אחדים, אך פולוס השיב שאין לו זמן לכך.
21 But bade them farewell, saying, I must by all means keep this feast that cometh in Jerusalem: but I will return to you, if God will. And he sailed from Ephesus.
”אני מוכרח להגיע לירושלים לפני החג“, אמר להם.”אולם אם ירצה השם, אשוב לבקר אתכם.“פולוס הפליג לדרכו והגיע לקיסריה. הוא הלך לבקר את הקהילה, ולאחר מכן המשיך לאנטיוכיה.
22 And when he had landed at Caesarea, and gone up, and greeted the church, he went down to Antioch.
23 And after he had spent some time there, he departed, and went over all the country of Galatia and Phrygia in order, strengthening all the disciples.
לאחר ששהה זמן־מה באנטיוכיה, המשיך בדרכו ועבר באזור גלטיה ובפריגיה. בכל מקום ביקר אצל המאמינים, עודד אותם ועזר להם להתחזק באמונתם.
24 And a certain Jew named Apollos, born at Alexandria, an eloquent man, and mighty in the scriptures, came to Ephesus.
באותם ימים הגיע לאפסוס יהודי יליד אלכסנדריה, אפולוס שמו, אשר היה מטיף ומורה מוכשר ובקיא בתנ״ך.
25 This man was instructed in the way of the Lord; and being fervent in the spirit, he spoke and taught diligently the things of the Lord, knowing only the baptism of John.
הוא היה מלומד בדרך האדון, ולימד היטב על־אודות ישוע, אבל ידע על טבילת יוחנן בלבד. בהתלהבות רבה ובאומץ לב הטיף אפולוס בבית הכנסת: פריסקילה ועקילס שמעו את דרשתו המרשימה והזמינו אותו לביתם והסבירו לו את דרך אלוהים ביתר דיוק.
26 And he began to speak boldly in the synagogue: whom when Aquila and Priscilla had heard, they took him, and expounded to him the way of God more perfectly.
27 And when he was disposed to pass into Achaia, the brethren wrote, exhorting the disciples to receive him: who, when he had come, helped them much who had believed through grace:
אפולוס החליט לנסוע ליוון, והאחים עודדו אותו לעשות כן. הם כתבו מכתב למאמינים ביוון וביקשו מהם לקבלו בחמימות. לאחר שהגיע ליוון השתמש בו אלוהים לחיזוק הקהילה המקומית,
28 For he mightily convinced the Jews, and that publicly, showing by the scriptures that Jesus was Christ.
מפני שהצליח לסתור את טענות היהודים בוויכוחים פומביים, והוכיח לכולם, מתוך הכתוב בתנ״ך, שישוע הוא המשיח.

< Acts 18 >