2 Corinthians 9

1 For as concerning the ministering to the saints, it is superfluous for me to write to you:

איני צריך לכתוב לכם על העזרה הכספית למאמינים ביהודה,

2 For I know the readiness of your mind, for which I boast of you to them of Macedonia, that Achaia was ready a year ago; and your zeal hath stirred up very many.

כי אני יודע שאתם מוכנים לעזור, ואף התגאיתי בכם לפני המאמינים במקדוניה.”המאמינים ביוון היו מוכנים לשלוח תרומה כבר לפני שנה“, אמרתי להם. התלהבותכם עוררה רבים מהם להשתתף בתרומה.

3 Yet have I sent the brethren, lest our boasting of you should be in vain in this behalf; that, as I said, ye may be ready:

עתה אני שולח אחים אלה רק כדי לוודא שאתם באמת מוכנים ושכבר אספתם את כל התרומות, כפי שאמרתי להם. איני רוצה לגלות שהפעם התגאיתי בכם לשווא.

4 Lest if they of Macedonia come with me, and find you unprepared, we ( that we say not, ye ) should be ashamed in this same confident boasting.

אם יבואו אתי האנשים ממקדוניה וייווכחו שאינכם מוכנים, הרי אתבייש מאוד וגם אתם תתביישו.

5 Therefore I thought it necessary to exhort the brethren, that they would go before to you, and make up beforehand your bounty, of which ye had notice before, that the same might be ready, as a matter of bounty, and not of covetousness.

על כן ביקשתי מהאחים לבוא אליכם לפני, כדי לוודא שהתרומה אשר הבטחתם אכן מוכנה. ברצוני שתתרמו מתוך נדיבות ולא מתוך קמצנות.

6 But this I say, He who soweth sparingly shall reap also sparingly; and he who soweth bountifully shall reap also bountifully.

זכרו, אם תתנו מעט תקבלו מעט. איכר שזורע זרעים מעטים יקצור יבול דל, אך אם יזרע זרעים רבים יקצור יבול רב.

7 Every man according as he purposeth in his heart, so let him give; not grudgingly, or by necessity: for God loveth a cheerful giver.

כל אחד ייתן כאשר ידרבנו לבו; אל תאלצו איש לתת מעל רצונו, כי אלוהים אוהב את הנותנים בשמחה.

8 And God is able to make all grace abound toward you; that ye, always having all sufficiency in all things, may abound to every good work:

אלוהים יכול לתת לכם מעל מה שאתם צריכים, כך שתמיד יהיה לכם די והותר לעצמכם, ואף תוכלו לתת לנזקקים בנדיבות ובשמחה.

9 ( As it is written, He hath dispersed; he hath given to the poor: his righteousness remaineth for ever. (aiōn g165)

ככתוב:”פזר נתן לאביונים, צדקתו עומדת לעד“. (aiōn g165)

10 Now may he that ministereth seed to the sower both minister bread for your food, and multiply your seed sown, and increase the fruits of your righteousness; )

האלוהים שנותן לאיכר זרע לזרוע, ואחר כך יבול לאכול, ייתן לכם זרע בשפע ויברך את יבול מעשיכם הטובים.

11 Being enriched in every thing to all bountifulness, which causeth through us thanksgiving to God.

אכן, אלוהים ייתן לכם שפע כדי שתוכלו לתת לזולת בשפע, וכאשר נמסור את מתנותיכם לנזקקים הם יודו לאלוהים על עזרתכם הנדיבה.

12 For the administration of this service not only supplieth the want of the saints, but is abundant also by many thanksgivings to God;

וכך שירותכם לא רק יספק את צרכי המאמינים, אלא גם יביאם לידי הודיה לה׳.

13 While by the proof of this ministration they glorify God for your professed subjection to the gospel of Christ, and for your liberal distribution to them, and to all men;

הואיל ושירותכם זה עמד במבחן, יודו רבים לה׳ על עזרתכם הנדיבה, ועל שאתם מקיימים הלכה למעשה את בשורת המשיח שבה אתם מאמינים.

14 And by their prayer for you, who long after you for the exceeding grace of God in you.

יתרה מזאת, הם יתפללו בעדכם בחיבה רבה, בגלל החסד הנפלא שהעניק לכם אלוהים.

15 Thanks be to God for his unspeakable gift.

הבה נודה לאלוהים על מתנתו העצומה מספר.