< Romans 8 >

1 There is therefore now no condemnation for those who are in Christ Jesus.
המשתייכים לישוע המשיח לא יורשעו בדין!
2 For the law of the Spirit of life in Christ Jesus has set you free from the law of sin and death.
כי כוח רוח־החיים, אשר בישוע המשיח, שיחרר אותנו מהגלגל החוזר של חטא ומוות הבא בעקבות החטא.
3 For what the law was unable to do because it was weak through the flesh, God did. He sent his own Son in the likeness of sinful flesh to be an offering for sin, and he condemned sin in the flesh.
התורה מעולם לא יכלה להצדיק ולהושיע איש, בגלל האופי החלש של המין האנושי. משום כך שלח אלוהים את בנו בדמות אדם בעל גוף אנושי כשלנו – מלבד החטא שבנו – ושלל מהחטא את השליטה על המאמינים במשיח, וזאת בזכות קורבנו.
4 He did this in order that the requirements of the law might be fulfilled in us, we who walk not according to the flesh, but according to the Spirit.
על כן אנו יכולים עתה לקיים את דרישות התורה – בתנאי שנחיה על־פי הדרכת רוח הקודש, ולא על־פי הדרכת הטבע הישן והחוטא שלנו.
5 Those who live according to the flesh pay attention to the things of the flesh, but those who live according to the Spirit pay attention to the things of the Spirit.
אדם הנשלט על־ידי הטבע החוטא שלו חי למען עצמו ולמען סיפוק תאוותיו, בעוד שאדם הנשלט על־ידי רוח הקודש חי למען אלוהים, ועושה את הטוב בעיני אלוהים.
6 For the mind set on the flesh is death, but the mind set on the Spirit is life and peace.
הליכה בדרך רוח הקודש מביאה חיים ושלום, בעוד שכניעה לטבע החוטא שלנו מביאה מוות,
7 The mind set on the flesh is hostile toward God, for it is not subject to God's law, nor is it able to do so.
שהרי הטבע החוטא שלנו שונא את אלוהים. טבע זה שלנו מעולם לא ציית לאלוהים, וגם לא יציית לו בעתיד.
8 Those who are in the flesh cannot please God.
כל הנשלטים על־ידי אופיים החוטא אינם יכולים למצוא־חן בעיני אלוהים.
9 However, you are not in the flesh but in the Spirit, if it is true that God's Spirit lives in you. But if someone does not have the Spirit of Christ, he does not belong to him.
אולם אתם אינכם נשלטים על־ידי הטבע החוטא שלכם, אלא על ידי רוח הקודש, אם אכן הוא שוכן בקרבכם, כי מי שרוח הקודש אינו שוכן בו איננו שייך למשיח.
10 If Christ is in you, the body is dead with respect to sin, but the spirit is alive with respect to righteousness.
אך אם המשיח בקרבכם, אמנם גופכם מת בגלל החטא, אך הרוח הוא חיים לכם כי הוצדקתם.
11 If the Spirit of him who raised Jesus from the dead lives in you, he who raised Christ from the dead will give life also to your mortal bodies through his Spirit, who lives in you.
ואם שוכן בכם רוחו של האלוהים אשר הקים את ישוע מן המתים, אלוהים יקים לתחייה גם את גופכם בן־התמותה, על־ידי רוח הקודש השוכן בכם.
12 So then, brothers, we are debtors, but not to the flesh to live according to the flesh.
לפיכך, אחים יקרים, איננו חייבים דבר לטבע החוטא שלנו ולדרישותיו.
13 For if you live according to the flesh, you are about to die, but if by the Spirit you put to death the body's actions, you will live.
שכן אם ניכנע לו ונמשיך במעשינו הרעים – נמות. אבל אם בעזרת רוח הקודש נחסל ונמית את פעולות הטבע החוטא שלנו – נחיה.
14 For as many as are led by the Spirit of God, these are sons of God.
כי כל מי שמודרך על־ידי רוח הקודש של אלוהים הם בנים לאלוהים.
15 You did not receive a spirit that makes you slaves, so that you live in fear again; but you received the Spirit of adoption, by which we cry, “Abba, Father!”
אלוהים לא העניק לנו רוח אשר ישוב לשעבד אותנו לפחד, כי אם רוח המאמץ אותנו לו לבנים, והמאפשר לנו לקרוא לאלוהים: אבא, אבינו.
16 The Spirit himself bears witness with our spirit that we are children of God.
רוח הקודש שהעניק לנו אלוהים מעיד בלבנו ומאשר שאנו באמת בני־אלוהים.
17 If we are children, then we are also heirs, heirs of God. And we are joint heirs with Christ, if indeed we suffer with him so that we may also be glorified with him.
ואם אנחנו בני־אלוהים, הרי שאנו גם יורשיו, כלומר, אנחנו יורשים יחד עם המשיח את נחלתו של אלוהים. ברם על־מנת לקחת חלק בכבודו עלינו לסבול למענו.
18 For I consider that the sufferings of this present time are not worthy to be compared with the glory that will be revealed to us.
אך אין להשוות כלל את סבלנו עתה לעומת הכבוד שייתן לנו אלוהים בבוא הזמן.
19 For the eager expectation of the creation waits for the revealing of the sons of God.
שהרי כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים לאלוהים.
20 For the creation was subjected to futility, not of its own will, but because of him who subjected it, in the certain hope
כי באותו יום תשוחרר הבריאה מהשעבוד לכיליון ולמוות – שלהם נכנעה לא מרצונה, אלא מרצון אלוהים – על־מנת שתוכל לקחת חלק בחירות הנפלאה של בני האלוהים.
21 that the creation itself will be delivered from slavery to decay, and that it will be brought into the freedom of the glory of the children of God.
22 For we know that the whole creation groans and labors in pain together even now.
אנחנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וגונחת מכאב, כאילו בצירי לידה.
23 Not only that, but even we ourselves, who have the firstfruits of the Spirit—even we ourselves groan within ourselves, waiting for our adoption, the redemption of our body.
לא רק הבריאה נאנחת, אלא גם אנחנו, המאמינים, אשר טעמנו מהאושר הנצחי שהכין אלוהים לאוהביו. כן, אנו נאנחים בציפייה לשחרור מכאב וסבל. אנו גם מצפים ליום שבו יתממש אימוצנו כבנים, ואלוהים יעניק לנו גוף חדש.
24 For in this certain hope we were saved. Now hope that is seen is not hope. For who hopes for what he can see?
בתקווה הזאת נושענו, והבה נזכור שתקווה פירושה ציפייה לדבר שעדיין לא ראינו; הרי איננו מצפים למה שאנו רואים או למה שכבר נמצא בידינו.
25 But if we have certain hope about what we do not see, we wait for it with patience.
אולם אם אנו מצפים לדבר שאיננו יכולים לראותו, אנו לומדים להמתין לו בסבלנות.
26 In the same way, the Spirit also helps in our weakness. For we do not know how we should pray, but the Spirit himself intercedes for us with inexpressible groans.
גם רוח הקודש עוזר לנו בחולשותינו היום־יומיות ובתפילותינו, שכן איננו יודעים כיצד להתפלל כהלכה, ואיננו יודעים בעד מי ובעד מה להתפלל. אולם רוח הקודש מתפלל בעדנו ובשמנו בתחינות ואנחות עמוקות ממילים.
27 He who searches the hearts knows the mind of the Spirit, because he intercedes on behalf of the saints according to the will of God.
האלוהים אשר יודע את המתרחש בלבנו, יודע גם מה מביע הרוח בתחינותיו בעדנו, כי הרוח מתפלל בעדנו לפי רצון האלוהים.
28 We know that for those who love God, he works all things together for good, for those who are called according to his purpose.
אנו יודעים שאם נאהב את אלוהים ונתאים את עצמנו לתוכניותיו, כל מה שיקרה לנו יפעל לטובתנו.
29 Because those whom he foreknew, he also predestined to be conformed to the image of his Son, that he might be the firstborn among many brothers.
שהרי עוד מבראשית החליט אלוהים שכל המאמין בו – והוא ידע היטב מי יאמין בו – ידמה לבנו, כדי שבנו יהיה הבכור בין אחים רבים.
30 Those whom he predestined, these he also called. Those whom he called, these he also justified. Those whom he justified, these he also glorified.
הוא בחר בנו עוד לפני זמן רב, ובבוא העת הוא קרא לנו אליו, סלח לחטאינו, הצדיק אותנו והעניק לנו מכבודו.
31 What then shall we say about these things? If God is for us, who is against us?
מה נאמר, אם כן, על הדברים הנפלאים האלה? אם אלוהים לצדנו איש לא יוכל להיות נגדנו!
32 He who did not spare his own Son but delivered him up on behalf of us all, how will he not also with him freely give us all things?
אם אלוהים לא חס אף על בנו היחיד, והקריב אותו למען כולנו, האם אתם מטילים ספק בכך שייתן לנו הכול יחד איתו?
33 Who will bring any accusation against God's chosen ones? God is the one who justifies.
מי יעז להאשים את בני־האלוהים? הרי אלוהים עצמו הכריז שאנו חפים מפשע וצדיקים בעיניו.
34 Who is the one who condemns? Christ Jesus is the one who died—more than that, who was raised—who is at the right hand of God, and who also is interceding for us.
מי, אם כן, ירשיע אותנו? אף אחד – הרי המשיח מת בעדנו וקם לתחייה למעננו, ועתה הוא יושב לימין האלוהים ומפגיע בעדינו לפניו.
35 Who will separate us from the love of Christ? Tribulation, or distress, or persecution, or hunger, or nakedness, or danger, or sword?
מה מסוגל להרחיק אותנו מאהבת האלוהים, האם צרות? קשיים? רדיפות? רעב? סכנות? מלחמות?
36 Just as it is written, “For your benefit we are killed all day long. We were considered as sheep for the slaughter.”
לא ולא! הכתובים אומרים שלמען אלוהים עלינו להיות מוכנים למות בכל עת – כמו שכתוב:”כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה.“
37 In all these things we are more than conquerors through the one who loved us.
אף־על־פי־כן הניצחון הוא שלנו על־ידי ישוע המשיח, אשר אהב אותנו כל־כך עד שהקריב את עצמו בעדנו.
38 For I have been convinced that neither death, nor life, nor angels, nor governments, nor things present, nor things to come, nor powers,
אני משוכנע שלא המוות ולא החיים, אף לא מלאכים ושדים, לא בהווה ולא בעתיד ולא שום כוחות,
39 nor height, nor depth, nor any other created thing, will be able to separate us from the love of God, which is in Christ Jesus our Lord.
לא מקום המצאנו – במרומים או במעמקי הים – דבר לא יוכל להפריד אותנו מאהבת האלוהים, שנגלתה לנו כאשר ישוע המשיח אדוננו הקריב את עצמו למעננו.

< Romans 8 >