< Mark 11 >

1 Now as they came to Jerusalem, they were close to Bethphage and Bethany, at the Mount of Olives, and Jesus sent out two of his disciples
כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית־פגי ובית־עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר:
2 and said to them, “Go into the village opposite us. As soon as you enter it, you will find a colt that has never been ridden. Untie it and bring it to me.
”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עַיִר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי.
3 If anyone says to you, 'Why are you doing this?' you should say, 'The Lord has need of it and will immediately send it back here.'”
אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו,’האדון זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם‘. “
4 They went away and found a colt tied at a door outside on the open street, and they untied it.
שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם:”מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?“
5 Some people were standing there and said to them, “What are you doing, untying that colt?”
6 They spoke to them as Jesus told them, and the people let them go their way.
התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר.
7 The two disciples brought the colt to Jesus and threw their cloaks on it so Jesus could ride it.
הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח.
8 Many people spread their garments on the road, and others spread branches they had cut from the fields.
רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך.
9 Those who went before him and those who followed shouted, “Hosanna! Blessed is the one who comes in the name of the Lord.
הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא:”הושע־נא! ברוך הבא בשם ה׳!
10 Blessed is the coming kingdom of our father David! Hosanna in the highest!”
תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע־נא במרומים!“
11 Then Jesus entered into Jerusalem and went into the temple and looked around at everything. Now, the time being late, he went out to Bethany with the twelve.
כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית־המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית־עניה.
12 The next day, when they returned from Bethany, he was hungry.
למחרת בבוקר, בעזבם את בית־עניה, היה ישוע רעב.
13 Seeing from far away a fig tree that had leaves, he went to see if he could find any fruit on it, and when he came to it, he found nothing but leaves, for it was not the season for figs.
הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה.
14 He spoke to it, “No one will ever eat fruit from you again.” And his disciples heard it. (aiōn g165)
ישוע קילל את התאנה ואמר:”מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!“והתלמידים שמעו זאת. (aiōn g165)
15 They came to Jerusalem, and he entered the temple and began to cast out the sellers and the buyers in the temple. He turned over the tables of the money changers and the seats of those who sold pigeons.
הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית־המקדש. הוא החל לגרש משם את הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים,
16 He did not allow anyone to carry anything through the temple that could be sold.
ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש.
17 He taught them and said, “Is it not written, 'My house will be called a house of prayer for all the nations'? But you have made it a den of robbers.”
ישוע פנה אל הקהל הנדהם:”כתוב בכתבי־הקודש:’ביתי בית־תפלה ייקרא לכל העמים‘. אולם אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“
18 The chief priests and the scribes heard what he had said, and they looked for a way to kill him. For they feared him because the entire crowd was amazed at his teaching.
ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד.
19 When evening came, they left the city.
באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר.
20 As they walked by in the morning, they saw the fig tree withered away to its roots.
בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי.
21 Peter remembered and said, “Rabbi, look! The fig tree you cursed has withered away.”
פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר:”ראה, רבי – העץ שקיללת התייבש לגמרי!“
22 Jesus answered them, “Have faith in God.
”פשוט האמינו באלוהים“, אמר ישוע.
23 Truly I say to you that whoever says to this mountain, 'Get up and cast yourself into the sea,' and if he does not doubt in his heart but believes that what he said will happen, that is what God will do.
”אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם.
24 Therefore I say to you: Everything you pray and ask for, believe that you received it, and it will be yours.
דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו!
25 When you stand and pray, you must forgive whatever you have against anyone, so that your Father who is in heaven will also forgive you your trespasses.”
אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם.
אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!“
27 They came to Jerusalem again. As Jesus was walking in the temple, the chief priests, the scribes, and the elders came to him.
בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית־המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס:”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“
28 They said to him, “By what authority do you do these things, and who gave you the authority to do them?”
29 Jesus said to them, “I will ask you one question. Tell me and I will tell you by what authority I do these things.
”אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי“, השיב ישוע.
30 The baptism of John, was it from heaven or from men? Answer me.”
”אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“
31 They discussed between themselves and argued and said, “If we say, 'From heaven,' he will say, 'Why then did you not believe him?'
הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו.
32 But if we say, 'From men,' ... .” They were afraid of the people, for everyone was convinced that John was a prophet.
אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא שנשלח על־ידי אלוהים.“
33 Then they answered Jesus and said, “We do not know.” Then Jesus said to them, “Neither will I tell you by what authority I do these things.”
לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“על כן השיב להם ישוע:”אם כן, גם אני לא אענה לשאלתכם.“

< Mark 11 >