Luke 7
1 After Jesus had finished everything he was saying in the hearing of the people, he entered Capernaum.
| ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ |
2 Now a centurion had a slave who was highly regarded by him, and he was sick and about to die.
| ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ |
3 When the centurion heard about Jesus, he sent to him elders of the Jews, asking him to come and heal his servant.
| וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ |
4 When they had come to Jesus, they asked him earnestly, saying, “He is worthy to have you do this for him,
| ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ |
5 because he loves our nation, and he is the one who built the synagogue for us.”
| כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ |
6 So Jesus continued on his way with them. But when he was not far from the house, the centurion sent friends to say to him, “Lord, do not trouble yourself, because I am not worthy for you to come under my roof.
| וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ |
7 For this reason I did not even consider myself worthy to come to you, but just say a word and my servant will be healed.
| ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ |
8 For I also am a man who is under authority, with soldiers under me. I say to this one, 'Go,' and he goes, and to another one, 'Come,' and he comes, and to my servant, 'Do this,' and he does it.”
| כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ |
9 When Jesus heard this, he was amazed at him, and turning to the crowd following him said, “I say to you, not even in Israel have I found such faith.”
| וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ |
10 When those who had been sent returned to the house, they found the servant was well.
| וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ |
11 Soon after that, Jesus went to a town called Nain, and his disciples and a great crowd went with him.
| ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ |
12 As he came near to the gate of the town, behold, a man who had died was being carried out, the only son of his mother (who was a widow), and a rather large crowd from the town was with her.
| הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ |
13 When the Lord saw her, he was deeply moved with compassion for her and said to her, “Do not cry.”
| וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ |
14 Then he went up and touched the wooden frame on which they carried the body, and those carrying it stood still. He said, “Young man, I say to you, arise.”
| ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ |
15 The dead man sat up and began to speak, and Jesus gave him to his mother.
| ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ |
16 Then fear overcame all of them, and they kept praising God, saying, “A great prophet has been raised among us” and “God has looked upon his people.”
| ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ |
17 This news about Jesus spread throughout the whole of Judea and all the neighboring regions.
| ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ |
18 John's disciples told him about all these things.
| ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ |
19 Then John called two of his disciples and sent them to the Lord to say, “Are you the one who is to come, or should we look for another?”
| ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ |
20 When they had come near to Jesus, the men said, “John the Baptist has sent us to you to say, 'Are you the one who is coming, or should we look for another?'”
| ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ |
21 In that hour he healed many people from sicknesses and afflictions and from evil spirits, and to many blind people he gave sight.
| בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ |
22 Jesus answered and said to them, “After you have gone on your way, report to John what you have seen and heard. Blind people are receiving sight, lame people are walking, lepers are being cleansed, deaf people are hearing, people who have died are being raised back to life, and needy people are being told the good news.
| ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ |
23 The person who does not stop believing in me because of my actions is blessed.”
| ואשרי אשר לא יכשל בי׃ |
24 After John's messengers had gone away, Jesus began to say to the crowds about John, “What did you go out into the desert to see? A reed shaken by the wind?
| ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ |
25 But what did you go out to see? A man dressed in soft clothes? Look, those who wear expensive clothing and who live in luxury are in kings' palaces.
| ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ |
26 But what did you go out to see? A prophet? Yes, I say to you, and more than a prophet.
| ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ |
27 This is he of whom it is written, 'See, I am sending my messenger before your face, who will prepare your way before you.'
| זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ |
28 I say to you, among those born of women none is greater than John. Yet the one who is least in the kingdom of God is greater than he is.”
| כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ |
29 (When all the people heard this, including the tax collectors, they declared that God is righteous, because they had been baptized with the baptism of John.
| וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ |
30 But the Pharisees and the experts in Jewish law rejected God's purpose for themselves, because they had not been baptized by John.)
| אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ |
31 “To what, then, can I compare the people of this generation? What are they like?
| ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ |
32 They are like children playing in the marketplace, who sit and call to one another and say, 'We played a flute for you, and you did not dance. We sang a funeral song, and you did not cry.'
| דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ |
33 For John the Baptist came eating no bread and drinking no wine, and you say, 'He has a demon.'
| כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ |
34 The Son of Man came eating and drinking, and you say, 'Look, he is a gluttonous man and a drunkard, a friend of tax collectors and sinners!'
| ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ |
35 But wisdom is justified by all her children.”
| ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ |
36 Now one of the Pharisees invited Jesus to eat with him. So after Jesus entered into the Pharisee's house, he reclined at the table to eat.
| ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ |
37 Behold, there was a woman in the city who was a sinner. When she found out that he was reclining at the table in the Pharisee's house, she brought an alabaster jar of perfumed oil.
| והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ |
38 As she stood behind him near his feet, weeping, she began to wet his feet with her tears, and she wiped them with the hair of her head and kissed his feet and anointed them with perfumed oil.
| ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ |
39 When the Pharisee who had invited Jesus saw this, he thought to himself, saying, “If this man were a prophet, then he would know who and what type of woman is touching him, that she is a sinner.”
| וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ |
40 Jesus responded and said to him, “Simon, I have something to say to you.” He said, “Say it, Teacher!”
| ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ |
41 Jesus said, “A certain moneylender had two debtors. The one owed five hundred denarii, and the other fifty.
| שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ |
42 When they could not pay him, he forgave them both. Therefore, which of them will love him more?”
| ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ |
43 Simon answered him and said, “I suppose the one whom he forgave the most.” Jesus said to him, “You have judged correctly.”
| ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ |
44 Jesus turned to the woman and said to Simon, “You see this woman. I have entered into your house. You gave me no water for my feet, but she has wet my feet with her tears and wiped them with her hair.
| ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ |
45 You did not give me a kiss, but from the time I came in she did not stop kissing my feet.
| נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ |
46 You did not anoint my head with oil, but she has anointed my feet with perfumed oil.
| בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ |
47 Therefore I say to you, her sins, which were many, have been forgiven—for she loved much. But the one who is forgiven little, loves little.”
| לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ |
48 Then he said to her, “Your sins are forgiven.”
| ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ |
49 Those reclining together began to say among themselves, “Who is this that even forgives sins?”
| ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ |
50 Then Jesus said to the woman, “Your faith has saved you. Go in peace.”
| ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ |
