Judges 5
1 On that day Deborah and Barak son of Abinoam sang this song:
| ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר |
2 “When the leaders take the lead in Israel, when the people gladly volunteer for war— we praise Yahweh!
| בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה |
3 Listen, you kings! Pay attention, you leaders! I, I will sing to Yahweh; I will sing praises to Yahweh, the God of Israel.
| שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל |
4 Yahweh, when you went out from Seir, when you marched from Edom, the earth shook, and the skies also trembled; also the clouds poured down water.
| יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים |
5 The mountains quaked before the face of Yahweh; even Mount Sinai quaked before the face of Yahweh, the God of Israel.
| הרים נזלו מפני יהוה זה סיני--מפני יהוה אלהי ישראל |
6 In the days of Shamgar (son of Anath), in the days of Jael, the main roads were abandoned, and those who walked only used the winding paths.
| בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות |
7 There were few rural people in Israel, until I, Deborah, arose—arose as a mother in Israel!
| חדלו פרזון בישראל חדלו-- עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל |
8 When they chose new gods, there was fighting at the city gates and yet there were no shields or spears seen among forty thousand in Israel.
| יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל |
9 My heart goes out to the commanders of Israel, along with the people who gladly volunteered— we bless Yahweh for them!
| לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה |
10 Think about this—you who ride on white donkeys sitting on rugs for saddles, and you who walk along the road.
| רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך--שיחו |
11 Hear the voices of those who sing at the watering places. There they tell again of Yahweh's righteous deeds, and the righteous actions of his warriors in Israel. Then the people of Yahweh went down to the city gates.
| מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה |
12 Awake, awake, Deborah! Awake, awake, sing a song! Get up, Barak, and capture your prisoners, you son of Abinoam.
| עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם |
13 Then the survivors came down to the nobles; the people of Yahweh came down to me with the warriors.
| אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים |
14 They came from Ephraim, whose root is in Amalek; the people of Benjamin followed you. From Machir commanders came down, and from Zebulun those who carry an officer's staff.
| מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר |
15 My princes in Issachar were with Deborah; and Issachar was with Barak rushing after him into the valley under his command. Among the clans of Reuben there were great searchings of heart.
| ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב |
16 Why did you sit between the fireplaces, listening to the shepherds playing their pipes for their flocks? As for the clans of Reuben there were great searchings of heart.
| למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב |
17 Gilead stayed on the other side of the Jordan; and Dan, why did he wander about on ships? Asher remained on the coast and lived close to his harbors.
| גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון |
18 Zebulun was a tribe who would risk their lives to the point of death, and Naphtali, also, on the field of battle.
| זבלון עם חרף נפשו למות-- ונפתלי על מרומי שדה |
19 The kings came, they fought; the kings of Canaan fought at Taanach by the waters of Megiddo. But they took away no silver as plunder.
| באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו |
20 From heaven the stars fought, from their paths across the heavens they fought against Sisera.
| מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא |
21 The Kishon River swept them away, that old river, the Kishon River. March on my soul, be strong!
| נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז |
22 Then came the sound of horses' hooves— galloping, the galloping of his mighty ones.
| אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו |
23 'Curse Meroz!' says the angel of Yahweh. 'Surely curse its inhabitants!— because they did not come to help Yahweh— to help Yahweh in the battle against the mighty warriors.'
| אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים |
24 Jael is blessed more than all other women, Jael (the wife of Heber the Kenite), she is more blessed than all the women who live in tents.
| תברך מנשים--יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך |
25 The man asked for water, and she gave him milk; she brought him butter in a dish fit for princes.
| מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה |
26 She put her hand to the tent peg, and her right hand to the workman's hammer; with the hammer she struck Sisera, she crushed his head. She smashed his skull into pieces when she pierced him through the side of his head.
| ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו |
27 He collapsed between her feet, he fell and he lay there. Between her feet he fell limp. The place he collapsed is where he was violently killed.
| בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד |
28 Out of a window she looked— the mother of Sisera looked through the lattice and she called out in sadness, 'Why has it taken his chariot so long to come? Why have the hoofbeats of the horses that pull his chariots been delayed?'
| בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא-- מדוע אחרו פעמי מרכבותיו |
29 Her wisest princesses replied, and she gave herself the same answer:
| חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה |
30 'Have they not found and divided up the plunder? —A womb, two wombs for every man; the plunder of dyed fabric for Sisera, the plunder of dyed fabric embroidered, two pieces of dyed fabric embroidered for the necks of those who plunder?'
| הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר-- שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל |
31 So may all your enemies perish, Yahweh! But your friends be like the sun when it rises in its might.” Then the land had peace for forty years.
| כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה |
