Job 13
1 See, my eye has seen all this; my ear has heard and understood it.
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 What you know, the same I also know; I am not inferior to you.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 However, I would rather speak with the Almighty; I wish to reason with God.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 But you whitewash the truth with lies; you are all physicians of no value.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 Oh, that you would altogether hold your peace! That would be your wisdom.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 Hear now my own reasoning; listen to the pleading of my own lips.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 Will you speak unrighteously for God, and will you talk deceitfully for him?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 Will you show him partiality? Will you argue the case for God?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 Will it be good for you when he searches you out? Could you deceive him as you might deceive men?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 He would surely reprove you if in secret you showed partiality.
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 Will not his majesty terrify you, and the dread of him fall upon you?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 Your memorable sayings are proverbs made of ashes; your defenses are defenses made of clay.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 Hold your peace, let me alone, so that I may speak, let come what may on me.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 I will take my own flesh in my teeth; I will take my life in my hands.
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 See, if he kills me, I will have no hope left; nevertheless, I will defend my ways before him.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 This will be the reason for my deliverance, for no godless person would come before him.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 God, listen carefully to my speech; let my declaration come to your ears.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 See now, I have set my defense in order; I know that I am innocent.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 Who is the one who would argue against me in court? If you came to do so, and if I were proved wrong, then I would be silent and give up my life.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 God, do only two things for me, and then I will not hide myself from your face:
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 withdraw your oppressive hand from me, and do not let your terrors make me afraid.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 Then call me, and I will answer; or let me speak to you, and you answer me.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 How many are my iniquities and sins? Let me know my transgression and my sin.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Why do you hide your face from me and treat me like your enemy?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 Will you persecute a driven leaf? Will you pursue dry stubble?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 For you write down bitter things against me; you make me inherit the iniquities of my youth.
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 You also put my feet in the stocks; you closely watch all my paths; you examine the ground where the soles of my feet have walked
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 although I am like a rotten thing that wastes away, like a garment that moths have eaten.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
