< Jeremiah 42 >

1 Then all the army commanders and Johanan son of Kareah, Jezaniah son of Hoshaiah, and all the people from the least to the greatest approached Jeremiah the prophet.
ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה--וכל העם מקטן ועד גדול
2 They said to him, “Let our pleas come before you. Pray for us to Yahweh your God for these people who remain since we are so few in number, as you see.
ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו
3 Ask Yahweh your God to tell us the way we should go and what we should do.”
ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה
4 So Jeremiah the prophet said to them, “I have heard you. Look, I will pray to Yahweh your God as you have requested. Whatever Yahweh answers, I will tell you. I will keep nothing back from you.”
ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי--הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם--לא אמנע מכם דבר
5 They said to Jeremiah, “May Yahweh be a true and faithful witness against us, if we do not do everything that Yahweh your God tells us to do.
והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו--כן נעשה
6 Whether it is good or if it is bad, we will obey the voice of Yahweh our God, to whom we are sending you, so that it may be well with us when we obey the voice of Yahweh our God.”
אם טוב ואם רע--בקול יהוה אלהינו אשר אנו (אנחנו) שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו
7 At the end of ten days, the word of Yahweh came to Jeremiah.
ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו
8 So Jeremiah called to Johanan son of Kareah and all the army commanders with him, and to all the people from the least to the greatest.
ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם--למקטן ועד גדול
9 Then he said to them, “This is what Yahweh, the God of Israel—to whom you sent me so I might lay your pleas before him—says,
ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו
10 'If you go back and live in this land, then I will build you and not tear you down; I will plant you and not pull you up, for I will turn back the disaster that I have brought on you.
אם שוב תשבו בארץ הזאת--ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם
11 Do not fear the king of Babylon, whom you are fearing. Do not fear him—this is Yahweh's declaration—since I am with you to save you and rescue you from his hand.
אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה--כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו
12 For I will give you mercy. I will have compassion on you, and I will bring you back to your land.
ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם
13 But suppose that you say, “We will not stay in this land”—if you do not listen to my voice, the voice of Yahweh your God.
ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם
14 Suppose that you say, “No! We will go to the land of Egypt, where we will not see any war, where we will not hear the sound of the trumpet, and we will not go hungry for food. We will live there.”
לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב
15 Now listen to this word of Yahweh, you remnant of Judah. Yahweh of hosts, God of Israel, says this, 'If you actually set out to go to Egypt, to go and live there,
ועתה--לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם
16 then the sword that you fear will overtake you there in the land of Egypt. The famine that you are worrying about will pursue you to Egypt, and you will die there.
והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים--ושם תמתו
17 So it will happen that all the men who set out to go to Egypt to live there will die by sword, famine, or plague. There will be no survivor of them, no one to escape the disaster that I will bring on them.
ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם--ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם
18 For Yahweh of hosts, God of Israel, says this: Just as my wrath and my fury were poured out on the inhabitants of Jerusalem, in the same way my fury will be poured out on you if you go to Egypt. You will become an object of cursing and a horror, an object for speaking curses, and something dishonorable, and you will not see this place again.'”
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה
19 Then Jeremiah said, “Yahweh has spoken concerning you—the remnant of Judah. Do not go to Egypt! You certainly know that I have been a witness against you today.
דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום
20 For you fatally deceived yourselves when you sent me to Yahweh your God and said, 'Pray to Yahweh our God for us. Everything that Yahweh our God says, tell us, and we will carry it out.'
כי התעתים (התעיתם) בנפשותיכם--כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו--ועשינו
21 For I have reported to you today, but you have not listened to the voice of Yahweh your God or to anything about which he sent me to you.
ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם
22 So now, you should certainly know that you will die by sword, famine, and plague in the place where you desired to go to live.”
ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו--במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם

< Jeremiah 42 >