Jeremiah 20
1 Pashhur son of Immer the priest—he was a leading officer—heard Jeremiah prophesying these words before Yahweh's house.
| וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה׃ |
2 So Pashhur beat Jeremiah the prophet and then placed him in the stocks that were at the Upper Gate of Benjamin in Yahweh's house.
| ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה׃ |
3 It happened on the next day that Pashhur brought Jeremiah out of the stocks. Then Jeremiah said to him, “Yahweh has not called your name Pashhur, but you are Magor Missabib.
| ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם מגור מסביב׃ |
4 For Yahweh says this, 'Look, I will make you an object of horror, you and all of your loved ones, for they will fall by the sword of their enemies and your eyes will see it. I will give all of Judah into the hand of the king of Babylon. He will make them captives in Babylon or attack them with the sword.
| כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃ |
5 I will give him all the wealth of this city and all of its riches, all of its precious items and all the treasures of the kings of Judah. I will place these things in the hand of your enemies, and they will seize them. They will take them and bring them to Babylon.
| ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃ |
6 But you, Pashhur, and all the inhabitants of your house will go into captivity. You will go to Babylon and die there. You and all of your loved ones to whom you prophesied deceitful things will be buried there.'”
| ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר׃ |
7 “Yahweh, you deceived me, and I was deceived. You are stronger than I, and you overpowered me. I have become a laughingstock all day long; everyone mocks me.
| פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי׃ |
8 For whenever I have spoken, I have called out and proclaimed, 'Violence and destruction.' Then Yahweh's word has become for me reproach and mocking every day.
| כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום׃ |
9 If I say, 'I will not think about Yahweh anymore. I will not speak any longer in his name.' Then it is like a fire in my heart, held within my bones. So I struggle to contain it but I cannot.
| ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃ |
10 I have heard rumors of terror from many people all around. 'Report! We must report it!' Those who are close to me watch to see if I will fall. 'Perhaps he can be tricked. If so, we can overpower him and take our revenge on him.'
| כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃ |
11 But Yahweh is with me like a powerful warrior, so the ones pursuing me will stagger. They will not defeat me. They will be greatly ashamed, because they will not succeed. They will have unending shame, it will never be forgotten.
| ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃ |
12 But Yahweh of hosts, you examine the righteous and see the mind and the heart. Let me see your vengeance on them for I have committed my cause to you.
| ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃ |
13 Sing to Yahweh! Praise Yahweh! For he has rescued the lives of those who are oppressed from the hand of evildoers.
| שירו ליהוה הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים׃ |
14 Let the day when I was born be cursed. Do not let the day that my mother bore me be blessed.
| ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך׃ |
15 Let the man who informed my father be cursed, the one who said, 'A male child has been born to you,' causing great joy.
| ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו׃ |
16 Let that man be like the cities that Yahweh overthrew and he did not have compassion on them. Let him hear a cry for help in the dawn, a battle cry at noontime,
| והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃ |
17 because he did not kill me in the womb, making my mother to be my tomb, a womb that was pregnant forever.
| אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃ |
18 Why is it that I came out from the womb to see troubles and agony, so that my days are filled with shame?”
| למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃ |
