Genesis 42
1 Now Jacob became aware that there was grain in Egypt. He said to his sons, “Why do you look at one another?”
| וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו |
2 He said, “See here, I have heard that there is grain in Egypt. Go down there and buy for us from there so we may live and not die.”
| ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות |
3 Joseph's ten brothers went down to buy grain from Egypt.
| וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים |
4 But Benjamin, Joseph's brother, Jacob did not send with his brothers, for he feared that harm might come to him.
| ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון |
5 The sons of Israel came to buy among those who came, for the famine was in the land of Canaan.
| ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען |
6 Now Joseph was the governor over the land. He was the one who sold to all the people of the land. Joseph's brothers came and bowed down to him with their faces to the ground.
| ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה |
7 Joseph saw his brothers and recognized them, but he disguised himself to them and spoke harshly with them. He said to them, “Where have you come from?” They said, “From the land of Canaan to buy food.”
| וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל |
8 Joseph recognized his brothers, but they did not recognize him.
| ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו |
9 Then Joseph remembered the dreams he had dreamed about them, and he said to them, “You are spies! You have come to see the undefended parts of the land.”
| ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם |
10 They said to him, “No, my master. Your servants have come to buy food.
| ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל |
11 We are all one man's sons. We are honest men. Your servants are not spies.”
| כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים |
12 He said to them, “No, you have come to see the undefended parts of the land.”
| ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות |
13 They said, “We your servants are twelve brothers, the sons of one man in the land of Canaan. See, the youngest is this day with our father, and one brother is no longer alive.”
| ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו |
14 Joseph said to them, “It is what I said to you; you are spies.
| ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם |
15 By this you will be tested. By the life of Pharaoh, you will not leave here, unless your youngest brother comes here.
| בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה |
16 Send one of yourselves and let him get your brother. You will remain in prison, that your words may be tested, whether there is truth in you.”
| שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם |
17 He put them all in custody for three days.
| ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים |
18 Joseph said to them on the third day, “Do this and live, for I fear God.
| ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא |
19 If you are honest men, let one of your brothers be confined in this prison, but you go, carry grain for the famine of your houses.
| אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם |
20 Bring your youngest brother to me so your words will be verified and you will not die.” So they did so.
| ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן |
21 They said to one another, “We are truly guilty concerning our brother in that we saw the distress of his soul when he pleaded with us and we would not listen. Therefore this distress has come upon us.”
| ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת |
22 Reuben answered them, “Did I not tell you, 'Do not sin against the boy,' but you would not listen? Now, see, his blood is required of us.”
| ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש |
23 They did not know that Joseph understood them, for there was an interpreter between them.
| והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם |
24 He turned from them and wept. He returned to them and spoke to them. He took Simeon from among them and bound him before their eyes.
| ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם |
25 Then Joseph commanded his servants to fill his brothers' bags with grain, and to put every man's money back into his sack, and to give them provisions for the journey. It was done for them.
| ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן |
26 The brothers loaded their donkeys with their grain and departed from there.
| וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם |
27 As one of them opened his sack to give his donkey feed in the lodging place, he saw his money. Behold, it was in the opening of his sack.
| ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו |
28 He said to his brothers, “My money has been put back. Look at it; it is in my sack.” Their hearts sank and they turned trembling to one another, saying, “What is this that God has done to us?”
| ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו |
29 They went to Jacob, their father in the land of Canaan and told him all that had happened to them. They said,
| ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר |
30 “The man, the lord of the land, spoke roughly with us and thought that we were spies in the land.
| דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ |
31 We said to him, 'We are honest men. We are not spies.
| ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים |
32 We are twelve brothers, sons of our father. One is no longer alive, and the youngest is this day with our father in the land of Canaan.'
| שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען |
33 The man, the lord of the land, said to us, 'By this I will know that you are honest men. Leave one of your brothers with me, take grain for the famine in your houses, and go your way.
| ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו |
34 Bring your youngest brother to me. Then I will know that you are not spies, but that you are honest men. Then I will release your brother to you, and you will trade in the land.'”
| והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו |
35 It came about as they emptied their sacks, that, behold, every man's bag of silver was in his sack. When they and their father saw their bags of silver, they were afraid.
| ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו |
36 Jacob their father said to them, “You have bereaved me of my children. Joseph is no longer alive, Simeon is gone, and you will take Benjamin away. All these things are against me.”
| ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה |
37 Reuben spoke to his father, saying, “You may kill my two sons if I do not bring Benjamin back to you. Put him in my hands, and I will bring him to you again.”
| ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך |
38 Jacob said, “My son will not go down with you. For his brother is dead and he alone is left. If harm comes to him on the road in which you go, then you will bring down my gray hair with sorrow to Sheol.” (Sheol h7585)
| ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה (Sheol h7585) |
