Acts 6
1 Now in these days, when the number of the disciples was multiplying, a complaint by the Grecian Jews began against the Hebrews, because their widows were being overlooked in the daily distribution of food.
| באותם הימים, כשמספר התלמידים הלך וגדל במהירות, החלו להישמע ביניהם תלונות ומריבות. היהודים שהגיעו מחו״ל ודיברו רק יוונית התלוננו שהאלמנות שלהם מופלות לרעה; בשעת חלוקת המזון היומית אין הן מקבלות אותה הכמות הניתנת לאלמנות מקרב המקומיים דוברי העברית. |
2 The twelve called the multitude of the disciples to them and said, “It is not right for us to give up the word of God in order to serve tables.
| משום כך כנסו שנים־עשר השליחים את כל המאמינים לאסיפה כללית.”עלינו להקדיש את זמננו לבישור דבר אלוהים, ולא לעסוק בבעיות חולין כמו חלוקת אוכל!“אמרו השליחים. |
3 You should therefore choose, brothers, seven men from among yourselves, men of good reputation, full of the Spirit and of wisdom, whom we may appoint over this business.
| ”אחים יקרים, הביטו סביבכם ובחרו שבעה אנשים נבונים, מלאים ברוח הקודש ובעלי שם טוב, והפקידו בידם את העניין הזה. |
4 As for us, we will always continue in prayer and in the ministry of the word.”
| וכך נוכל אנחנו להתרכז בתפילה, בהטפה ובהוראה.“ |
5 Their speech pleased the whole multitude. So they chose Stephen, a man full of faith and of the Holy Spirit, and Philip, Prochorus, Nicanor, Timon, Parmenas, and Nicolaus, a proselyte from Antioch.
| ההצעה נתקבלה על־ידי כל חברי הקהילה, והם בחרו באנשים הבאים: סטפנוס (שהיה מלא אמונה ורוח הקודש בצורה בולטת במיוחד), פיליפוס, פרוכורוס, ניקנור, טימון, פרמנס, ניקולס מאנטיוכיה (אשר היה גוי שהתגייר, ולאחר מכן האמין בישוע המשיח). |
6 The believers brought these men before the apostles, who prayed and then placed their hands upon them.
| שבעה אנשים אלה הוצגו בפני השליחים, וקיבלו את ברכתם בסמיכת ידיים ובתפילה. |
7 So the word of God continued to spread, and the number of disciples in Jerusalem increased greatly, and a large number of the priests became obedient to the faith.
| דבר האלוהים נשמע בחוגים הולכים וגדלים, ומספר התלמידים בירושלים גדל מאוד. גם כוהנים רבים האמינו בישוע המשיח. |
8 Now Stephen, full of grace and power, was doing great wonders and signs among the people.
| סטפנוס, שהיה כאמור מלא אמונה ורוח הקודש, חולל נסים ונפלאות בקרב העם. |
9 But there arose some people who belonged to the synagogue called the synagogue of the Freedmen, of the Cyrenians and Alexandrians, and some from Cilicia and Asia. These people were debating with Stephen.
| אולם יום אחד קמו מספר אנשים מקבוצת”החופשיים“והחלו להתווכח איתו. עד מהרה הצטרפו אליהם יהודים מקוריניה, מאלכסנדריה שבמצרים, מקיליקיה ומאסיה הקטנה, |
10 But they were not able to stand against the wisdom and the Spirit with which Stephen spoke.
| אך איש מהם לא יכול היה לגבור על החוכמה ועל הרוח שהיו בו. |
11 Then they bribed some men to say, “We have heard Stephen speak blasphemous words against Moses and against God.”
| לכן הם שחדו כמה אנשים, כדי שיעידו נגד סטפנוס ויטענו ששמעו אותו מקלל את משה רבנו ואפילו את אלוהים. |
12 They stirred up the people, the elders, and the scribes, and they approached Stephen and seized him and brought him before the council.
| אשמת השקר הזאת עוררה את זעם ההמונים ואת כעסם של המנהיגים על סטפנוס. הם אסרו אותו והעמידוהו לדין לפני הסנהדרין. |
13 They brought false witnesses, who said, “This man does not stop speaking words against this holy place and the law.
| עדי השקר העידו נגד סטפנוס וטענו שאינו מפסיק לדבר נגד בית־המקדש ונגד התורה. |
14 For we have heard him say that this Jesus of Nazareth will destroy this place and change the customs that Moses handed down to us.”
| ”במו אוזנינו שמענו אותו אומר שאותו אדם, ישוע מנצרת, יהרוס את בית־המקדש וישנה את החוקים שמסר לנו משה!“הצהירו עדי השקר. |
15 Everyone who sat in the council fixed their eyes on him and saw his face was like the face of an angel.
| באותו רגע הביטו כל חברי הסנהדרין בסטפנוס וראו את פניו, ממש כפני מלאך אלוהים! |
