< Acts 17 >

1 Now when they had passed through the cities of Amphipolis and Apollonia, they came to the city of Thessalonica, where there was a synagogue of the Jews.
פולוס וסילא עברו במסעם דרך ערי אמפיפוליס ואפולוניה, והגיעו לתסלוניקי – עיר שהיה בה בית־כנסת יהודי.
2 Paul, as his custom was, went to them, and for three Sabbath days reasoned with them from the scriptures.
פולוס הלך כמנהגו לבית־הכנסת, ובמשך שלוש שבתות רצופות הסביר לנוכחים את הכתובים.
3 He was opening the scriptures and explaining that it was necessary for the Christ to suffer and to rise again from the dead. He said, “This Jesus whom I proclaim to you is the Christ.”
הוא הסביר להם את הנבואות בדבר סבלו של המשיח ותקומתו לחיים, והוכיח להם שישוע הוא המשיח.
4 Some of the Jews were persuaded and joined Paul and Silas, including a large number of devout Greeks, and not a few of the leading women.
חלק מהמאזינים שוכנעו והאמינו; ביניהם היו הרבה יוונים יראי־אלוהים והרבה נשים אצילות.
5 But the unbelieving Jews, being moved with jealousy, took certain wicked men from the marketplace, gathered a crowd together, and set the city in an uproar. Assaulting the house of Jason, they wanted to bring Paul and Silas out to the people.
אולם מנהיגי היהודים נמלאו קנאה, ולכן הסיתו פושעים ובטלנים מן השוק לעורר מהומה בעיר. הם פרצו לביתו של יסון, במטרה לתפוס את פולוס וסילא ולהביאם לפני מועצת העיר.
6 But when they did not find them, they dragged Jason and certain other brothers before the officials of the city, crying, “These men who have turned the world upside down have come here also.
מאחר שלא מצאו את השניים בתוך הבית, הם גררו החוצה את יסון ומאמינים אחרים והביאו אותם לפני המועצה.”פולוס וסילא גורמים לצרות ובעיות בכל העולם, ועכשיו הם רוצים להפוך גם את עירנו!“צרחו.
7 These men whom Jason has welcomed act against the decrees of Caesar; they say that there is another king—Jesus.”
”ויסון זה הכניס אותם אל ביתו. הם בוגדים! הם טוענים שיש להם מלך אחר, ישוע, במקום הקיסר!“
8 The crowd and the officials of the city were disturbed when they heard these things.
האשמות אלה הסעירו את רוחם של אנשי־העיר ושל השופטים, ואלה שחררו אותם רק לאחר ששילמו דמי־ערבות.
9 But after the officials made Jason and the rest pay money as security, then they let them go.
10 That night the brothers sent Paul and Silas to Berea. When they arrived there, they went into the synagogue of the Jews.
באותו לילה הבריחו המאמינים את פולוס וסילא לברואה, והשניים שוב הלכו לבית־הכנסת כדי להטיף.
11 Now these people were more noble than those in Thessalonica, for they received the word with all readiness of mind, examining the scriptures daily to see whether these things were so.
אנשי ברואה היו רחבי אופקים יותר מאנשי תסלוניקי והקשיבו לבשורה בשמחה. יום־יום הם למדו בעצמם את כתבי־הקודש, כדי לראות אם דבריהם של פולוס וסילא הם דברי אמת.
12 Therefore many of them believed, including some influential Greek women and many men.
כתוצאה מכך האמינו רבים מהם, ביניהם נשים רמות מעלה וגברים רבים.
13 But when the Jews of Thessalonica learned that Paul was also proclaiming the word of God at Berea, they went there and stirred up and troubled the crowds.
אולם כששמעו היהודים בתסלוניקי שפולוס מטיף את דבר ה׳ בברואה, מיהרו גם הם לשם כדי להסעיר את הרוחות.
14 Then immediately, the brothers sent Paul to go to the sea, but Silas and Timothy stayed there.
המאמינים פעלו ללא דיחוי ושלחו את פולוס לחוף הים, בעוד שסילא וטימותיוס נשארו בעיר.
15 Those who were leading Paul took him as far as the city of Athens. As they left Paul there, they received from him instructions for Silas and Timothy to come to him as quickly as possible.
מלוויו של פולוס הלכו איתו עד אתונה, ומשם חזרו לברואה. לפני שנפרדו ממנו מלוויו ביקש מהם פולוס שיודיעו לסילא ולטימותיוס למהר לבוא אליו.
16 Now while Paul was waiting for them in Athens, his spirit was provoked within him as he saw the city full of idols.
בזמן שפולוס חיכה להם באתונה, הוא נמלא צער למראה האלילים הרבים שמילאו את העיר.
17 So he reasoned in the synagogue with the Jews and others who worshiped God, as well as in the marketplace with those who happened to be there.
הוא הלך לבית־הכנסת והתווכח על כך עם היהודים ועם הגויים שהתגיירו. הוא מצא לנכון להתווכח גם עם העוברים ושבים בכיכר השוק.
18 But also some of the Epicurean and Stoic philosophers encountered him. Some said, “What is this babbler trying to say?” Others said, “He seems to be one who calls people to follow strange gods,” because he was proclaiming Jesus and the resurrection.
בין האנשים הרבים שאיתם התווכח היו גם פילוסופים אפיקורסים וסטואיים. כששמעו את דבריו של פולוס על תקומתו של ישוע מן המתים, הגיבו:”הוא סתם פטפטן!“או,”הוא עושה תעמולה לדת חדשה כלשהי!“
19 They took Paul and brought him to the Areopagus, saying, “May we know this new teaching which you were speaking?
הם לקחו את פולוס לגבעת המשפט (שנקראה ביוונית”אריופגוס“) ואמרו לו:”ספר לנו עוד קצת על הדת החדשה הזאת.
20 For you bring some strange things to our ears. Therefore, we want to know what these things mean.”
אתה מספר דברים מוזרים, והיינו רוצים לדעת מה פירושם.“
21 (Now all the Athenians and the strangers living there spent their time in nothing but either telling or listening about something new.)
כאן עלי להסביר שאנשי אתונה, כולל הזרים שהיו שם, אהבו לבלות את זמנם בשיחה על רעיונות חדשים למיניהם.
22 So Paul stood in the middle of the Areopagus and said, “You men of Athens, I see that you are very religious in every way.
פולוס עמד לפניהם בגבעת המשפט ואמר:”אנשי אתונה, אני רואה שאתם אנשים אדוקים מאוד!
23 For as I passed along and observed the objects of your worship, I found an altar with this inscription, “To an Unknown God.” What therefore you worship in ignorance, this I announce to you.
כשעברתי היום בחוצות עירכם ראיתי מזבחות רבים, ועל אחד מהם היה כתוב:’לאל הבלתי־נודע‘. השתחוויתם לו בלי לדעת מי הוא, ועתה ברצוני לספר לכם עליו.
24 The God who made the world and everything in it, since he is Lord of heaven and earth, does not live in temples built with hands.
”הוא האל אשר ברא את העולם ואת כל אשר בו, והיות שהוא אדון השמים והארץ, אין הוא שוכן במקדש מעשה ידי־אדם.
25 Neither is he served by men's hands, as though he needed anything, since he himself gives people life and breath and everything else.
כמו־כן אין ידי אדם יכולות לשרתו ולספק לו את צרכיו, משום שאין הוא זקוק לדבר! הוא עצמו נותן חיים ונשמה לכל דבר, וממלא כל מחסור שהוא.
26 From one man he made every nation of people to live on the surface of the earth, having determined their appointed seasons and the boundaries of their living areas,
מאדם אחד הוא ברא את כל בני־האדם בעולם, ולאחר מכן פיזר את העמים על פני כדור הארץ. הוא החליט מראש מי מהם יקום, מי ייפול ומתי, ואף קבע להם את גבולותיהם.
27 so that they should search for God and perhaps they may feel their way toward him and find him. Yet he is not far from each one of us.
”בכל המעשים האלה הייתה לו מטרה אחת: שכל העמים יחפשו את אלוהים ויגששו אחריו עד שימצאו אותו – למרות שאין הוא רחוק מאף אחד מאיתנו!
28 For in him we live and move and have our being, just as one of your own poets has said, 'For we also are his offspring.'
אחד המשוררים שלכם ביטא זאת בשירו:’כי בו אנחנו חיים ונעים וקיימים. וגם אנחנו צאצאיו‘.
29 Therefore, since we are God's offspring, we ought not to think that the qualities of deity are like gold, or silver, or stone—images created by the art and imagination of man.
”ואם נכון הדבר, אזי אסור לנו לחשוב על אלוהים כאילו הוא מן פסל או אליל עשוי זהב, כסף או אבן!
30 Therefore God overlooked the times of ignorance, but now he commands all men everywhere to repent.
אלוהים התעלם בעבר מבורותם של בני־האדם בנושא זה, אולם עתה הוא מצווה על כולם לחזור בתשובה ולעבוד אותו בלבד.
31 This is because he has set a day when he will judge the world in righteousness by the man he has chosen. God has given proof of this man to everyone by raising him from the dead.”
כי אלוהים קבע יום מסוים שבו ישפוט בצדק את העולם כולו על־ידי האיש שבו בחר. אלוהים אישר את הדבר לעיני כולם כשהקים איש זה מן המתים.“
32 Now when the men of Athens heard of the resurrection of the dead, some mocked Paul; but others said, “We will listen to you again about this matter.”
כאשר שמעו שפולוס מדבר על תחייתו של איש מת, החלו אחדים מהם לצחוק וללעוג, ואילו אחרים אמרו:”אנחנו רוצים לשמוע עוד על כך!“
33 After that, Paul left them.
בכך נסתיימה שיחתו של פולוס איתם,
34 But certain men joined him and believed, including Dionysius the Areopagite, a woman named Damaris, and others with them.
אולם רק מעטים האמינו לדבריו והצטרפו אליו. ביניהם היו דיוניסיוס – חבר מועצת העיר, אישה אחת בשם דמריס ואחרים.

< Acts 17 >