Acts 15
1 Some men came down from Judea to Antioch and taught the brothers, saying, “Unless you are circumcised according to the custom of Moses, you cannot be saved.”
| בזמן שבר־נבא ופולוס היו באנטיוכיה, הגיעו לשם מספר אנשים מיהודה, והחלו ללמד את המאמינים שאם לא יקפידו לקיים את ברית המילה כדת משה וישראל, לא יוכלו להיוושע. |
2 This brought Paul and Barnabas into a sharp dispute and debate with them. So Paul and Barnabas along with some others from among them were appointed to go up to Jerusalem to meet with the apostles and elders about this question.
| פולוס ובר־נבא התווכחו איתם על כך בלהט רב, ולכן החליטה הקהילה המקומית לשלוח אותם לירושלים, יחד עם אחדים מחברי הקהילה, כדי לדון בשאלה זאת עם השליחים והזקנים שם. |
3 They therefore, being sent by the church, passed through both Phoenicia and Samaria and announced the conversion of the Gentiles. They brought great joy to all the brothers.
| הקהילה כולה ליוותה אותם אל מחוץ לעיר, והנציגים יצאו בדרכם לירושלים. הם התעכבו בדרך בערי החוף של לבנון ובשומרון, כדי לבקר את המאמינים, ולשמחת כולם סיפרו להם שגם הגויים חוזרים בתשובה. |
4 When they came to Jerusalem, they were welcomed by the church and the apostles and the elders, and they reported all the things that God had done with them.
| בהגיעם לירושלים קיבלו את פניהם חברי הקהילה, השליחים והזקנים, ופולוס ובר־נבא דיווחו להם כיצד ה׳ פעל באמצעותם. |
5 But certain men who believed, who belonged to the group of Pharisees, stood up and said, “It is necessary to circumcise them and to command them to keep the law of Moses.”
| אולם מאמינים אחדים, שהשתייכו בעבר לכת הפרושים, קמו על רגליהם וטענו שכל המאמינים מבין הגויים חייבים לשמור את התורה ולקיים ברית מילה. |
6 So the apostles and the elders gathered together to consider this matter.
| לכן כינסו השליחים והזקנים אסיפה מיוחדת כדי לדון בבעיה זאת. |
7 After much debate, Peter stood up and said to them, “Brothers, you know that a good while ago God made a choice among you, that by my mouth the Gentiles should hear the word of the gospel, and believe.
| לאחר דיון ארוך ומייגע קם שמעון על רגליו ופנה אל המאמינים:”אחים, כולכם יודעים שעוד לפני זמן רב בחר בי אלוהים לבשר לגויים את הבשורה, כדי שגם הם יאמינו בו. |
8 God, who knows the heart, witnesses to them, giving them the Holy Spirit, just as he did to us;
| אלוהים, המכיר והיודע את לב האדם, אישר שהוא מקבל גם את הגויים. כיצד הוא אישר זאת? בכך שנתן להם את רוח הקודש בדיוק כשם שנתן אותו לנו. |
9 and he made no distinction between us and them, making their hearts clean by faith.
| אלוהים לא הבדיל בינינו לביניהם, משום שהוא טיהר את לבם, על־ידי האמונה, בדיוק כפי שטיהר את לבנו. |
10 Now therefore why do you test God, that you should put a yoke upon the neck of the disciples which neither our fathers nor we were able to bear?
| האם אתם רוצים עתה לתקן את מעשיו של אלוהים? מדוע אתם מעמיסים על הגויים עול שאנחנו ואבותינו לא יכולנו לשאת? |
11 But we believe that we shall be saved through the grace of the Lord Jesus, just as they were.”
| האם אינכם מאמינים שכולנו נושענו באותה הדרך – כלומר בחסדו של האדון ישוע?“ |
12 All the multitude kept silent while they listened to Barnabas and Paul report the signs and wonders God had worked among the Gentiles through them.
| הויכוח פסק, וכל האחים הקשיבו בדומיה לדיווח של פולוס ובר־נבא על הנסים והנפלאות שחולל אלוהים באמצעותם בין הגויים. |
13 After they stopped speaking, James answered, saying, “Brothers, listen to me.
| כשסיימו השניים את דיווחם נטל יעקב את רשות הדיבור.”אחים, “אמר,”הקשיבו לדברי! |
14 Simon has told how God first graciously helped the Gentiles in order to take from them a people for his name.
| שמעון פטרוס הסביר לכם זה עתה כיצד אלוהים גילה תחילה את דאגתו לגויים, וכיצד בחר מקרבם אנשים שיאמינו בו ושיפארו את שמו. |
15 The words of the prophets agree with this, as it is written,
| עובדה זאת של ישועת הגויים עולה למעשה בקנה אחד עם דברי הנביאים. קחו למשל את נבואתו של עמוס: |
16 'After these things I will return, and I will build again the tent of David, which has fallen down; I will set up and restore its ruins again,
| ’ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם, |
17 so that the remnant of men may seek the Lord, including all the Gentiles called by my name.'
| למען ידרשו את־ה׳ שארית אדם וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם, נאום ה׳ עושה כל־אלה‘.”כלומר, אלוהים הבטיח לחדש את ברית דוד המופרת, כדי שגם הגויים – אלה שבחר בהם – יוושעו! |
18 This is what the Lord says, who has done these things that have been known from ancient times. (aiōn g165)
| אלה דברי אלוהים אשר גילה אותם עוד לפני זמן רב. (aiōn g165) |
19 Therefore, my opinion is, that we should not trouble those of the Gentiles who turn to God.
| ”על כן אני פוסק שאל לנו לדרוש מהגויים השבים אל ה׳ לקיים את חוקי התורה. |
20 But we will write to them that they must keep away from the pollution of idols, from sexual immorality, and from the meat of strangled animals, and from blood.
| הבה נסתפק בכך שנכתוב להם לא לאכול בשר שהוקרב לאלילים ולא בשר טרף של בעל חיים שנחנק, לא לאכול בשר עם דם, ולהתרחק מהזנות על כל צורותיה. |
21 For Moses has been proclaimed in every city from the ancient times and he is read in the synagogues every Sabbath.”
| כי עוד מימי קדם נקראה תורת משה מדי שבת בבתי־כנסת בכל עיר ועיר.“ |
22 Then it seemed good to the apostles and the elders, with the whole church, to choose Judas called Barsabbas, and Silas, who were leaders of the church, and send them to Antioch with Paul and Barnabas.
| השליחים, הזקנים וכל חברי הקהילה החליטו לשלוח משלחת לאנטיוכיה יחד עם פולוס ובר־נבא, כדי לדווח על החלטתם. הם בחרו בשניים ממנהיגי הקהילה, ביהודה (המכונה”בר־שבא“) ובסילא, |
23 They wrote this: “From the apostles and elders, your brothers, to the Gentile brothers in Antioch, Syria, and Cilicia: Greetings!
| ושלחו בידם את המכתב הבא:”מאת: השליחים, זקני הקהילה והאחים בירושלים.”אל: אחינו המאמינים מן הגויים באנטיוכיה, בסוריה ובקיליקיה, שלום לכם! |
24 We have heard that certain men have gone out from us, with no orders from us, and have disturbed you with teachings that upset your souls.
| נודע לנו שמספר אנשים מקהילתנו בלבלו אתכם והטילו ספק בכם, אולם דעו לכם שלא אנחנו שלחנו אותם – הם באו אליכם על דעת עצמם. |
25 This being so, all of us have agreed to choose men and to send them to you along with our beloved Barnabas and Paul,
| משום כך החלטנו פה־אחד לשלוח אליכם שני נציגים רשמיים שלנו, יחד עם אחינו האהובים פולוס ובר־נבא. |
26 men who have risked their lives for the name of our Lord Jesus Christ.
| נציגים אלה, יהודה וסילא, אשר סיכנו את חייהם למען שם אדוננו ישוע המשיח, יאשרו לפניכם בעל־פה את החלטתנו. |
27 Therefore we are sending Judas and Silas, who will tell you the same thing themselves in their own words.
28 For it seemed good to the Holy Spirit and to us, to lay upon you no greater burden than these necessary things:
| ”רוח הקודש ואנחנו מצאנו לנכון שלא להכביד עליכם בחובות מיותרים של שמירת מצוות התורה, אלא רק לדרוש מכם |
29 that you abstain from things sacrificed to idols, blood, things strangled, and from sexual immorality. If you keep yourselves from these, it shall be well with you. Farewell.”
| שתימנעו מאכילת מזון שהוקרב לאלילים, מאכילת בשר של בעל־חיים שנחנק, מאכילת בשר עם דם, ושתתרחקו מן הזנות. טוב תעשו אם תשמרו דברים אלה. – שלום לכם.“ |
30 So they, when they were dismissed, came down to Antioch; after they gathered the multitude together, they delivered the letter.
| ארבעת הנציגים יצאו מיד לאנטיוכיה, כינסו שם אסיפה כללית של כל המשיחיים ונתנו להם את המכתב. |
31 When they had read it, they rejoiced because of the encouragement.
| דברי המכתב שמחו מאוד את כל הקהילה באנטיוכיה. |
32 Judas and Silas, also prophets, encouraged the brothers with many words and strengthened them.
| יהודה וסילא, שהיו נביאים, דרשו באוזני הקהל דרשה ארוכה וחיזקו את אמונת האחים. |
33 After they had spent some time there, they were sent away in peace from the brothers to those who had sent them.
| הם נשארו שם ימים אחדים, ולאחר מכן חזרו לירושלים עם דרישות שלום אל האחים אשר שלחו אותם. |
| פולוס ובר־נבא נשארו באנטיוכיה, ועזרו למטיפים ולמורים המקומיים ללמד את דבר ה׳. |
35 But Paul and Barnabas stayed in Antioch along with many others, where they taught and proclaimed the word of the Lord.
36 After some days Paul said to Barnabas, “Let us return now and visit the brothers in every city where we proclaimed the word of the Lord, and see how they are.”
| כעבור ימים אחדים הציע פולוס לבר־נבא:”הבה נשוב ונבקר את אחינו בכל הערים שבהן בישרנו את דבר ה׳, כדי שנראה כיצד מתקדמים המאמינים החדשים.“ |
37 Barnabas wanted to also take with them John who was called Mark.
| בר־נבא הסכים, וביקש לצרף אליהם את יוחנן מרקוס. |
38 But Paul thought it was not good to take Mark, who had left them in Pamphylia and did not go further with them in the work.
| אך רעיון זה לא מצא־חן בעיני פולוס, כי יוחנן מרקוס זנח אותם לנפשם בעיר פמפוליה, ולא עזר להם לסיים את שליחותם. |
39 Then there arose a sharp disagreement, so that they separated from each other, and Barnabas took Mark with him and sailed away to Cyprus.
| לאחר ויכוח חריף בנושא זה החליטו השניים להיפרד. בר־נבא לקח את מרקוס והפליג איתו לקפריסין, |
40 But Paul chose Silas and left, after he was entrusted by the brothers to the grace of the Lord.
| ואילו פולוס בחר לקחת איתו את סילא. לאחר שקיבלו את ברכת האחים יצאו השניים בדרכם לסוריה וקילקיה, כדי לעודד את המאמינים שם. |
41 Then he went through Syria and Cilicia, strengthening the churches.
