< 1 Corinthians 13 >

1 Suppose that I speak with the tongues of men and of angels. But if I do not have love, I have become a noisy gong or a clanging cymbal.
אילו ידעתי את כל השפות, אפילו את שפת מלאכי השמים, אך לא הייתה בי אהבה, הייתי מרעיש כמצלתיים.
2 Suppose that I have the gift of prophecy and understand all hidden truths and knowledge, and that I have all faith so as to remove mountains. But if I do not have love, I am nothing.
אילו ניתנה לי מתנת הנבואה ויכולתי לדעת את כל הסודות, אך לא הייתה בי אהבה, לא הועלתי מאומה. גם אם יעניק לי אלוהים אמונה רבה עד שאוכל לצוות על ההרים לזוז ממקומם, אולם אין בי אהבה, אין לי ערך רב ומוטב שאשתוק.
3 Suppose that I give all I own to feed the poor, and that I give my body to be burned. But if I do not have love, I gain nothing.
אם אתן את כל רכושי לעניים, ואף אקריב את חיי למען המשיח והבשורה, אבל אין בי אהבה, אין כל ערך למעשי.
4 Love is patient and kind. Love does not envy or boast. It is not arrogant
האהבה טובת־לב וסבלנית מאוד, אינה קנאית ואינה גאוותנית.
5 or rude. It is not self-serving. It is not easily angered, nor does it keep a count of wrongs.
האהבה אינה גסה ואינה אנוכית, אינה נוחה לכעוס ואינה נוחה להיעלב. האהבה מוותרת. היא אינה שומרת טינה ולא חושבת רעה על אחרים.
6 It does not rejoice in unrighteousness. Instead, it rejoices in the truth.
האהבה אינה שמחה באי־צדק, אלא שמחה בצאת האמת לאור.
7 Love bears all things, believes all things, hopes all things, and endures all things.
האהבה נושאת הכול, מאמינה בכול, מקווה לכול וסובלת הכול.
8 Love never ends. If there are prophecies, they will pass away. If there are tongues, they will cease. If there is knowledge, it will pass away.
יבוא יום שתילקחנה מאיתנו כל המתנות שהעניק לנו אלוהים, כולל נבואות ודיבור בשפות לא־ידועות, אולם האהבה תישאר לנצח!
9 For we know in part and we prophesy in part.
על אף כל המתנות והכישרונות אנו יודעים עתה מעט מאוד; אפילו הדוברים המוכשרים ביותר אינם יודעים הרבה.
10 But when the perfect comes, that which is incomplete will pass away.
אך עם בוא המשיח תיעלמנה כל המתנות האלה, כי לא נזדקק להן יותר; המשיח ישלים בנו את כל הדרוש.
11 When I was a child, I spoke like a child, I thought like a child, I reasoned like a child. When I became an adult, I put away childish things.
בהיותי ילד התנהגתי וחשבתי כילד; כאשר הייתי לאיש השתנו מחשבותיי והתבגרו, ולכן הנחתי לענייני הילדות.
12 For now we see indirectly in a mirror, but then face to face. Now I know in part, but then I will know fully just as I have been fully known.
מצבנו הנוכחי דומה: בשלב זה אנו יכולים לראות את אלוהים ולהבינו באופן מוגבל בלבד, כאילו שאנו מביטים מבעד לעדשה מטושטשת. אך יבוא יום שנראהו פנים אל פנים בכל הדרו. עתה אני יודע מעט מאוד ולא הכול ברור לי, אולם בבואו יתבהר הכול ויתברר, ואכיר אותו כשם שהוא מכיר אותי.
13 But now these three remain: faith, future confidence, and love. But the greatest of these is love.
לסיכום, שלושה דברים יישארו לעולם: אמונה, תקווה ואהבה, והחשובה מכל היא האהבה.

< 1 Corinthians 13 >