Matthew 14
1 At that tyme Herod the tetrarcha hearde of the fame of Iesu
| כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע, |
2 and sayde vnto his servautes: This is Ihon ye baptist. He is risen agayne from deeth and therfore are soche myracles wrought by him.
| אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“ |
3 For Herod had taken Ihon and bounde him and put him in preson for Herodias sake his brother Philips wyfe.
| הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס, |
4 For Ihon sayde vnto him: Yt is not lawfull for the to have her.
| משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה. |
5 And when he wold have put him to deeth he feared the people because they counted him as a prophet.
| הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא. |
6 But when Herodes birth daye was come the doughter of Herodias daunsed before them and pleased Herod.
| אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד, |
7 Wherfore he promised wt an oth that he wolde geve hir whatsoever she wolde axe.
| והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה. |
8 And she beinge informed of her mother before sayde: geve me here Ihon baptistes heed in a platter.
| לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל. |
9 And ye kynge sorowed. Neverthelesse for his othes sake and for their sakis which sate also at ye table he comaunded yt to be geven hir:
| המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות, |
10 and sent and beheeded Ihon in the preson
| וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר |
11 and his heed was brought in a platter and geven to the damsell and she brought it to her mother.
| והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה. |
12 And his disciples came and toke vp his body and buryed it: and went and tolde Iesus.
| תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה. |
13 When Iesus hearde that he departed thence by shippe in to a desert place out of ye waye. And when the people had hearde therof they folowed him afote out of their cities.
| כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים. |
14 And Iesus went forth and sawe moche people and his herte did melte vpon them and he healed of them those that were sicke.
| ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם. |
15 When even was come his disciples came to him sayinge. This is a deserte place and the daye is spent: let the people departe yt they maye go into ye tounes and bye them vytayllis.
| לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“ |
16 But Iesus sayde vnto them. They have no neade to go awaye. Geve ye the to eate.
| אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“ |
17 Then sayde they vnto him: we have here but. v. loves and two fysshes.
| ”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“ |
18 And he sayde: bringe the hyther to me.
| ”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע. |
19 And he comaunded ye people to syt downe on ye grasse: and toke ye. v. loves and the. ii. fysshes and loked vp to heven and blessed and brake and gave the loves to his disciples and the disciples gave them to ye people.
| הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם. |
20 And they dyd all eate and were suffised. And they gadered vp of ye gobbetes that remayned vii. basketes full.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים. |
21 And they yt ate werein nobre about. v. M. men besyde wemen and chyldren.
| באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים! |
22 And strayght waye Iesus made his disciples enter into a shippe and to goo over before him whill he sent ye people awaye.
| לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. |
23 And assone as he had sent the people awaye he went vp into a moutayne alone to praye. And when nyght was come he was there himsilf alone.
| לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים. |
24 And the shippe was now in the middes of the see and was toost with waves for it was a cotrary wynde.
25 In the fourthe watche of ye night Iesus came vnto them walkynge on the see.
| בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים. |
26 And when his disciples sawe him walkynge on the see they were troubled sayinge: it is some spirite and cryed out for feare.
| התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים. |
27 And streyght waye Iesus spake vnto them sayinge: be of god cheare it is I be not afrayed.
| ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“ |
28 Peter answered him and sayde: master if thou be he bid me come vnto the on the water.
| ”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“ |
29 And he sayde come. And when Peter was come doune out of ye shippe he walked on ye water to go to Iesus.
| ”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע. |
30 But when he sawe a myghty wynde he was afrayed. And as he beganne to synke he cryed sayinge: master save me.
| אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס. |
31 And immediatly Iesus stretched forth his hode and caught him and sayde to him: O thou of lytell faith wherfore diddest thou dout?
| מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“ |
32 And assone as they were come in to ye shippe ye wynde ceassed.
| כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח. |
33 Then they that were in the shippe came and worshipped him sayinge: of a truth thou arte ye sonne of God.
| התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו. |
34 And when they were come over they went in to ye londe of Genazareth.
| הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת. |
35 And when ye men of yt place had knowledge of him they sent out in to all yt countre rounde about and brought vnto him all that were sicke
| אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. |
36 and besought him that they myght touche the hemme of his vesture only. And as many as touched it were made safe.
| החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא. |
