Luke 24
1 Before dawn on Sunday those women went to the tomb. They took with them the spices that they had prepared [to put on Jesus’ body].
| ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. |
2 They discovered that the stone had been rolled away from [the entrance to] the tomb.
| בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. |
3 They went in the tomb, but the body of the Lord Jesus was not there!
| הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע. |
4 They did not know what to think about that. Then suddenly two men wearing bright shining clothes stood by them!
| הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. |
5 The [women] were frightened. As they prostrated themselves on the ground, the two men said to them, “(You should not be seeking someone who is alive in [a place where they bury] dead people!/Why are you seeking in [a place where they bury] dead people someone who is alive?) [RHQ]
| בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים.”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“שאלו השניים. |
6 He is not here; he has (become alive again/risen from the dead)! Remember that while he was still with you in Galilee [district] he said to you,
| ”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! זיכרו שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה!“ |
7 ‘[Even though I] am the one who came from heaven, [someone] will enable sinful men to seize [MTY] me. They will [kill me by] nailing me to a cross. But on the third day [after that], I will become alive [again].’”
8 The [women] remembered that he had said that.
| הנשים נזכרו בדברי ישוע |
9 So they left the tomb and went to the eleven [apostles] and his other [disciples] and told them those things.
| ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. |
10 The ones who kept telling those things to the apostles were Mary from Magdala [village], Joanna, Mary who was the mother of James, and the other women [who were] with them.
| (אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). |
11 But the apostles thought that what the women [said] was nonsense. They did not believe what the women said.
| אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. |
12 But Peter got up and ran to the tomb [anyway]. He stooped down [and looked inside]. He saw the linen cloths [in which Jesus’ body had been wrapped]. [The cloths were] by themselves (OR, [He did not see] anything else). So, wondering what had happened, he went home.
| אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום. |
13 That same day two of [Jesus’ disciples] were walking to a village named Emmaus. It was about (seven miles/eleven kilometers) from Jerusalem.
| באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. |
14 They were talking with each other about all the things that had happened [to Jesus].
| בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, |
15 While they were discussing those things, Jesus himself approached them and started walking with them.
| הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. |
16 But they were prevented {[something] prevented them} from recognizing [MTY] him.
| אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות. |
17 [Jesus] said to them, “What have you two been talking about while you were walking?” They stopped, and their faces looked very sad.
| ”על מה אתם משוחחים?“שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. |
18 One of them, whose name was Cleopas, said, “(You [(sg)] must be the only person who is visiting Jerusalem [for the Passover festival] who does not know the events that have happened there in recent days!/Are you the only person who is visiting Jerusalem [for the Passover festival] who does not know the events that have happened there in recent days?) [RHQ]”
| אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב:”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“ |
19 He said to them, “What events?” They replied, “[The things that happened] to Jesus, [the man] from Nazareth, who was a prophet. Many people saw him [perform] great miracles, and God [enabled him] to teach wonderful [messages]!
| ”מה קרה בעיר?“שאל ישוע.”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים.”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. |
20 But our chief priests and leaders handed him over [to the Roman authorities. The authorities] sentenced him to die, and they killed him by nailing him to a cross.
| אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. |
21 We [(exc)] were hoping that he was the one who would free [us] Israelites [from our enemies] But [this does not seem possible now, because] three days have [already] passed since that happened.
| ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, |
22 On the other hand, some women from our group amazed us. Early this morning they went to the tomb,
| אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! |
23 but Jesus’ body was not there! They came [back] and said that they had seen some angels in a vision. The angels said that he was alive!
24 Then some of those who were with us went to the tomb. They saw that things were exactly as the women had reported. But they did not see [Jesus].”
| כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“ |
25 He said to them, “[You two] foolish [men! You are so] slow to believe all that the prophets have written [about the Messiah]!
| ”כסילים!“קרא ישוע.”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? |
26 ([You should certainly have known that] it was necessary that the Messiah should suffer all those things [and die], and then enter his glorious [home in heaven]!/Was it not necessary that the Messiah should suffer all those things [and die], and then enter his glorious [home in heaven]?) [RHQ]”
| האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ |
27 Then he explained to them all the things that [the prophets] had written in the Scriptures about himself. He started with what Moses [MTY] [wrote] and then explained to them what all the [other] prophets [wrote].
| לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים. |
28 They came near to the village to [which the two men] were going. Jesus indicated that he would go further,
| בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, |
29 but they urged him [to not do that]. They said, “Stay with us [tonight], because it is late in the afternoon and it will soon be dark.” So he went in [the house] to stay with them.
| אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. |
30 When they sat down to eat, he took some bread and [asked God to] bless it. He broke it and gave [some pieces] to them.
| כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. |
31 And just then [God] enabled them to recognize [MTY] him. But [immediately] he disappeared!
| לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם. |
32 The two men said to each other, “[While we were walking] along the road and he talked with us and [enabled] us [(inc)] to understand the Scriptures, we [became so excited that it was as though] [MET] a fire was burning within us [RHQ]! [We should not stay here; we should go tell the others what happened]!”
| השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך. |
33 So they left immediately and returned to Jerusalem. There they found the eleven [apostles] and others who had gathered together with them
| בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה: |
34 who told [those two men], “It is true that the Lord has become alive again, and he has appeared to Peter!”
| ”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“ |
35 Then those two [men] told [the others] what had happened [as they were walking] along the road. They also [told them how] they both recognized Jesus as he broke some bread [for them].
| השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם. |
36 As they were saying that, Jesus himself [suddenly] appeared among them. He said to them, “[May God give] you [inner] peace!”
| בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר:”שלום לכם!“ |
37 They were startled and afraid, [because] they thought that they were seeing a ghost!
| הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם! |
38 He said to them, “(You should not be alarmed!/Why are you alarmed?) [RHQ] And (you should not be doubting [that I am alive]/Jesus!/why are you doubting [that I am alive]/Jesus?) [RHQ]
| ”מדוע נבהלתם?“שאל ישוע.”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? |
39 Look at [the wounds in] my hands and my feet! You can touch me and see [my body]. Then you can see that it is really I myself. [You can tell that I am really alive] because ghosts do not have bodies, as you see that I have!”
| הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ |
40 After he said that, he showed them [the wounds in] his hands and his feet.
| בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו. |
41 They were joyful and amazed, [but] they still did not believe [that he was really alive] (OR, [that Jesus was the one that they were seeing]). [So] he said to them, “Do you have anything here to eat?”
| על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע:”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ |
42 [So] they gave him a piece of broiled fish.
| הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, |
43 While they were watching, he took it and ate it.
| וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם. |
44 Then he said to them, “[I will repeat] what I told you while I was still with you: Everything that was written about me by Moses and the [other] prophets [MTY] and in the Psalms must be fulfilled!”
| לאחר מכן אמר ישוע:”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ |
45 Then he enabled them to understand [the things that had been written about him in] the Scriptures.
| ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, |
46 He said to them, “This is what they wrote: That the Messiah would suffer [and die], but on the third day after that he would become alive again.
| והוסיף:”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. |
47 [They] also [wrote that the message] must be preached {[that his disciples] must preach [the message]} [everywhere that people] must turn from their sinful ways for [God] to forgive their sins. [They wrote that his followers should preach that message, claiming] his authority [MTY]. They wrote that they should start [preaching] it in Jerusalem, and then [go and] preach it to all ethnic groups.
| ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. |
48 You [apostles] must tell people that you know that those things [that happened to me] are true.
| אתם עדים לקיום הנבואות האלה. |
49 And I want you to know that I will send the [Holy Spirit] [MTY] to you, as my Father promised that [he would do]. But you must stay in this city until God fills you with the power [of his Spirit].”
| עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“ |
50 Then [Jesus] led them outside [the city] until they came near Bethany [village]. There he lifted up his hands and blessed them.
| לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. |
51 As he was doing that, he left them [and went up to heaven].
| תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה. |
52 They worshipped him. And then they returned to Jerusalem very joyfully.
| התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, |
53 Each day [SYN] they went into the Temple [courtyard], and spent a lot of time praising God.
| ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים. |
