וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם |
דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ |
כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו |
אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס--טמא הוא לכם |
ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם |
ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם |
ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם |
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם |
את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים--אתם תאכלו |
וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים--שקץ הם לכם |
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו |
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים--שקץ הוא לכם |
ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה |
ואת הדאה--ואת האיה למינה |
את כל ערב למינו |
ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו |
ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף |
ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם |
ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף |
כל שרץ העוף ההלך על ארבע--שקץ הוא לכם |
אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא (לו) כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ |
את אלה מהם תאכלו--את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו |
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים--שקץ הוא לכם |
ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב |
וכל הנשא מנבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב |
לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה--טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא |
וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע--טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב |
והנשא את נבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם |
וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו |
והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת |
אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב |
וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר |
וכל כלי חרש--אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו |
מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים--יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא |
וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא--תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם |
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא |
וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע--טהור הוא |
וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו--טמא הוא לכם |
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה--הנגע בנבלתה יטמא עד הערב |
והאכל מנבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב |
וכל השרץ השרץ על הארץ--שקץ הוא לא יאכל |
כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ--לא תאכלום כי שקץ הם |
אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם |
כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ |
כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני |
זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ |
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל |