Genesis 21
1 Yahweh was very kind to Sarah, just as he said he would be. He did for Sarah exactly what he promised to do.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר |
2 She became pregnant and gave birth to a son for Abraham when he was very old, at the time God promised it would happen.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים |
3 Abraham gave the name ‘Isaac’ (which means ‘he laughs’) to the son Sarah gave birth to.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק |
4 Abraham circumcised his son Isaac when his son was eight days old, just as God commanded him to do.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים |
5 Abraham was 100 years old when his son Isaac was born.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו |
6 And Sarah said, “[Although I was sad before because I did not have any children], God has now enabled me to laugh, and everyone who hears about what God has done for me will laugh with me.”
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי |
7 Then she also said, “No one would have said to Abraham that some day Sarah would nurse a child, but I have given birth to a son when Abraham is very old.”
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו |
8 The baby grew and was weaned [when he was about three years old]. On that day, Abraham prepared a large feast to celebrate.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק |
9 ([One day/During the feast)] Sarah noticed that Hagar’s son Ishmael was (making fun of/playing with) Isaac.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק |
10 So she said to Abraham, “Get rid of that slave woman from Egypt and her son! I do not want the son of that slave woman to be alone (OR, to be an heir along with) my son, Isaac!”
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק |
11 Abraham was very distressed about the matter, because he was concerned about his son [Ishmael].
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו |
12 But God said to Abraham, “Do not be distressed about your son, Ishmael, and about your maidservant, Hagar. Do everything that Sarah tells you to do. Listen to her, because Isaac is the one who will be considered the ancestor of the descendants I promised to give you.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע |
13 But I will also cause the son of your maidservant to be the ancestor of the people of a great nation [MTY], because he is also your son.”
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא |
14 So Abraham got up early the next morning. He got some food ready, put water in a container, and gave them to Hagar. He put them [in a bag] on her shoulder and sent them away. They wandered in the desert near Beersheba [town].
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע |
15 After they had drunk all the water in the container, she put her son under one of the bushes there.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם |
16 Then she went and sat nearby, about (as far as someone can shoot an arrow/100 meters away), because she thought, “I cannot endure seeing my son die!” As she sat there, she began to cry [loudly] [MTY].
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך |
17 [The boy was crying too.] And God heard the boy crying. So he caused one of his angels to call out from heaven to Hagar, saying, “Hagar, are you worried about something? Do not be afraid, because God has heard the boy crying there.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם |
18 Help your son up, and hold his hand as you leave, because I will cause his descendants to become a great nation.”
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו |
19 Then God showed her a well of water. So she went to the well and filled the container with water, and gave the boy a drink.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער |
20 God helped the boy as he grew up. He lived in the desert and became a good (archer/man who hunts with bow and arrows).
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת |
21 He lived in Paran Desert. While e was there, Hagar got a wife for him from Egypt.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים |
22 At that time, [King] Abimelech and Phicol, the commander of his army, said to Abraham, “It is clear that God helps you with everything that you do.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה |
23 So now (solemnly promise/swear) to me here, as God is listening, that you will (not deceive/act fairly to) me and my children and my descendants, in return for my being kind to you. Be kind to me and to all the people here in the country where you are now living.”
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה |
24 So Abraham promised to do that.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע |
25 [Then] Abraham complained to Abimelech about one of Abraham’s wells that Abimelech’s servants had seized.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך |
26 But Abimelech said, “I do not know who has done that. You did not tell me previously, and I did not hear about it until today.”
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום |
27 So Abraham brought some sheep and gave them to Abimelech, and the two of them made a (treaty/peace agreement).
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית |
28 Abraham separated seven female lambs from his flock.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן |
29 Abimelech asked Abraham, “What are these seven female lambs that you have separated from the rest of your flock?”
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה |
30 Abraham replied, “I want you truly to accept these female lambs from me [SYN], so that it may be a (public witness/proof) that this well belongs to me because I dug it.”
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת |
31 So Abimelech accepted the animals, and as a result they called that place Beersheba, [which means ‘Friendship Agreement Well’, ] because there the two of them made that agreement.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם |
32 After they made the agreement at Beersheba, Abimelech and his army commander, Phicol, left, and returned to the land of the Philistine people-group.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים |
33 Abraham planted a (tamarisk tree/kind of tree called esel) there, and he worshiped the eternal God there.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם |
34 Abraham lived in the land of the Philistine people-group for a long time.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים |
