Ezra 6
1 [Later] Darius [became the ruler of the Persian Empire. When the enemies of the Israelis forced them to stop rebuilding the temple, the Persian officials sent a message to King Darius. They asked him to] search the records in the (archives/government records), in the building where the king stored the important documents, [to find out whether King Cyrus had authorized that the temple should be rebuilt].
| באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה--בבבל |
2 [The king commanded someone to search there, but those documents were not there in Babylon]. They found a scroll at the fort in Ecbatana, in Media province, [that contained the information that they wanted to know]. This is what was written on that scroll:
| והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא--מגלה חדה וכן כתיב בגוה דכרונה |
3 “During the first year that Cyrus [ruled the empire], he sent out a decree concerning the temple of God which is at Jerusalem. In the decree it was stated that a new temple must be built at the same place that [the Israeli people previously] had offered sacrifices, where the [original] foundation [of the first temple] was. The temple must be 90 feet high and 90 feet wide.
| בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם--בית אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין |
4 The building must be made from large stones. After putting down three layers of stones, a layer of timber must be put on top of them. This work will be paid for by money from my treasury.
| נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא--מן בית מלכא תתיהב |
5 Also, the gold and silver utensils that King Nebuchadnezzar took from the temple of God in Jerusalem and brought to Babylon must be taken back to Jerusalem. They must be put in God’s temple just as they were in the previous temple.”
| ואף מאני בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל לבבל--יהתיבון ויהך להיכלא די בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא |
6 After reading this, King Darius sent this message [to the leaders of the Israeli people’s enemies in Jerusalem]: “This is a message for Tattenai, the governor of the province west of the [Euphrates] River, and for [his assistant] Shethar-Bozenai, and for all your colleagues: Stay away from that area!
| כען תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני וכנותהון אפרסכיא די בעבר נהרה--רחיקין הוו מן תמה |
7 Do not (interfere with/hinder) the work of building the temple of God! The temple must be rebuilt at the same place where the former temple was. And do not hinder the governor of the Jews and the elders of the Jews [while they are doing this work].
| שבקו לעבידת בית אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית אלהא דך יבנון על אתרה |
8 “Furthermore, I declare that you must help these leaders of the Jews as they rebuild this temple of God [by giving them funds for the building work].
| ומני שים טעם--למא די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא |
9 “The Jewish priests in Jerusalem need young bulls and rams and lambs to sacrifice as they make burned offerings to the God of heaven. You must give them the animals that they need. Also, you must be certain to give them the wheat, salt, wine, and [olive] oil that they need each day [for those sacrifices].
| ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום--די לא שלו |
10 If you do that, the Jewish priests will be able to offer sacrifices that please the God who is in heaven, and they will pray that God will bless me and my sons.
| די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי |
11 “If anyone disobeys this decree, [my soldiers] will pull a beam from his house. Then [after they sharpen one end of the beam, ] they will lift that man up and impale him on that beam. Then they will [completely destroy that man’s house until only] a pile of rubble is left.
| ומני שים טעם--די כל אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על דנה |
12 God has chosen [that city of] Jerusalem as the place where people will honor him [MTY]. What I desire is that he will get rid of any king or any nation that tries to change this decree or tries to destroy that temple in Jerusalem. I, Darius, have made this decree. It must be obeyed quickly and thoroughly.”
| ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית אלהא דך--די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד |
13 Tattenai, the governor of the province, and [his assistant] Shethar-Bozenai and their colleagues [read the message and] immediately obeyed the decree of King Darius.
| אדין תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני--וכנותהון לקבל די שלח דריוש מלכא כנמא--אספרנא עבדו |
14 So the Jewish leaders continued their work [of rebuilding the temple]. They were greatly encouraged by the messages that the prophets Haggai and Zechariah preached. The Israelis continued building the temple, just like God had commanded them to do and like King Cyrus had decreed.
| ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו ושכללו מן טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס |
15 They finished building it on March 12, during the sixth year that King Darius [ruled].
| ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר--די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא |
16 Then the priests and the Levites and all the other Israeli people who had returned from Babylon very joyfully dedicated the temple.
| ועבדו בני ישראל כהניא ולויא ושאר בני גלותא חנכת בית אלהא דנה--בחדוה |
17 During [the ceremony to] dedicate the temple, they sacrificed 100 young bulls, 200 rams, and 400 lambs. They also sacrificed twelve male goats as an offering in order that [God would forgive] the sins of the people of the twelve tribes of Israel.
| והקרבו לחנכת בית אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין לחטיא (לחטאה) על כל ישראל תרי עשר--למנין שבטי ישראל |
18 Then the priests and Levites were divided into groups that would [take turns to] serve at the temple. They did this according to what Moses had written [many years previously] in the laws [that he wrote].
| והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה |
19 On April 21, the Jews who had returned from Babylon celebrated the Passover Festival.
| ויעשו בני הגולה את הפסח--בארבעה עשר לחדש הראשון |
20 [To qualify themselves for offering the sacrifices], the priests and Levites had already purified themselves by performing certain rituals. Then they slaughtered the lambs for the benefit of all the people who had returned from Babylon, for the other priests, and for themselves.
| כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד--כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם |
21 Those who had returned from Babylon and the other people in that land who had turned away from their immoral practices in order to worship Yahweh, the God of the Israeli people, ate the Passover meal.
| ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי הארץ אלהם--לדרש ליהוה אלהי ישראל |
22 They celebrated the Unleavened Bread Festival of [Eating] Unleavened Bread for seven days. The Israeli people throughout the land were joyful because Yahweh had changed the attitude of the king of Assyria toward them, and as a result, the king had helped them to rebuild the temple of God, the one whom they [worshiped].
| ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם יהוה והסב לב מלך אשור עליהם--לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי ישראל |
